הכתבה המצ״ב מדברת על כך שגאפ ובננה רפבליק הודיעו על סגירה של 350 סניפים בצפון אמריקה, זה כשלעצמו לא מעניין (שתיהן לא בדיוק נתפסות כמובילות שוק בשנים האחרונות), מה שמעניין ומעורר מחשבה הוא האזכור בהודעה שלהן שרוב החנויות שהן מתכננות לסגור הן חנויות בקניונים. ברגע הראשון כשקראתי את הכתבה הנתון הזה חמק לי מהתודעה, אבל אז הוא חלחל ואיתו שאלה מהותית הרבה יותר.
על מנת להבין את השאלה, צריך להכיר שלושה נתוני פתיחה:
1. האיקומרס נמצא בצמיחה מואצת (צמיחה שהייתה שם לפני והקורונה רק האיצה אותה)
2. אין ספק שרשתות ריטייל צריכות לבחון מחדש את הפריסה הגיאוגרפית שלהן, רשת עם יכולות אונליין טובות לא צריכה להחזיק חנויות מפסידות בשביל ״נוכחות בכל פינת רחוב״
3. המבנה והתכלית של ״החנות הפיזית״ הולך להשתנות – החנות היא כבר מזמן לא מקום מפגש יחידי בין מותג לצרכן, מותגים וצרכנים נפגשים המון – בכל מקום – באינסטגרם, בפייסבוק, בטיק טוק, באתרים, בגוגל, בקהילות אונליין, בוואטסאפים ועוד. החנות הפיזית תהפוך ממקום שנועד למכירה בלבד, למקום של חוויה, שירות, מתן ידע-כלים, לוגיסטיקה וכתוצאה מכך הפריסה של רשתות ריטייל תהפוך ליותר מגוונת יהיו חנויות מ״סוגים״ שונים – חנויות דגל/קונספט, חנויות למדידה בלבד, חנויות שמשרתות את האונליין, חנויות פופ אפ, חנות בתוך חנות ועוד סוגים שונים ומגוונים של חנויות (כתבתי על כך באריכות מספר פעמים מוזמנים לגלול בפיד)
אז אחרי שהבנו את שלושת הנתונים הללו – נשאלת השאלה: אם זה המצב, מי אמר שאותן חנויות שכן ישארו צריכות להיות בהכרח בקניונים ואם קניונים אז למה מרכזיים (ויקרים)? אם אני רשת ריטייל עם חנות שמשמשת בין היתר כסוג של מחסן לוגיסטי (שמשרתת מכירות של האתר או BOPIS או BORIS) או מוקד קבלת מידע ושירות או נקודה ליצירת חוויה יחודית עם המותג, למה שאותה חנות תהיה בהכרח בקניון? הרי המהות של הקניון הייתה עד היום ליהנות מההמון שמגיע ומאווירת ״השופינג״, אבל אם אווירת ״השופינג״ עוברת לאונליין ושם – באינסטגרם, באתר, בפייסבוק, בטיק טוק, בפינטרסט או בוואטסאפ עם חברים/ות השופינג קורה, ואילו השימוש בחנות הוא יותר שירותי-חוותי-תפעולי, אז למה לשלם שכירות גבוהה בקניון?
זה לא אומר שמחר בבוקר כל הרשתות צריכות לצאת מכל הקניונים, אבל זה בהחלט אומר שאם בעבר הרבה רשתות היו פורסות חנויות בעיקר בקניונים (בין היתר כי כל החנויות היו נראות פחות או יותר אותו דבר ונועדו לאותה תכלית), הרי שבעתיד הלא רחוק (אני מעריך שתוך שנתיים – שלוש), אנחנו נראה רשתות (כולל גדולות מאוד), שהתרגלנו לראות רק בקניונים, פורסות חנויות במרכזים פתוחים, בחנויות רחוב, במרכזים מסחריים קהילתיים ובעוד מקומות שלא ראינו אותן עד כה, הכל כתלות בסוג החנות (והמטרה שהיא באה לשרת)
קראו עוד בכתבה שפורסמה באתר Fotrune »
