חברת הפינטק Square הודיעה על רכישה של חברת ה-BNPL (קנה עכשיו שלם אחר כך) Afterpay בסכום דמיוני של 29 מיליארד דולר!
לפני שאשתף אתכם.ן במחשבות שלי על העסקה, כהרגלנו קצת רקע:
1. סקוור חברה אמריקאית שהוקמה ב-2009 על ידי ג׳ק דורסי ושותפו ג׳ק מקלווי מציעה לעסקים קטנים ובינוניים (בעיקר) כלים שונים לניהול תהליכי מכירה וחיוב אשראי, מקוראים חכמים לאשראי, דרך קופות, פתרונות לסליקה אונליין ועוד ועוד. החברה נסחרת סביב שווי שוק של 120 מיליארד דולר בבורסה של ניו יורק
2. אפטר פיי היא חברה אוסטרלית שהוקמה ב-2014 והמוצר המרכזי שלה הוא פתרון Buy Now Pay Later שאותו היא מאפשרת לעסקים להטמיע באתרים ובאפליקציות שלהם
3. שתי אנדקוטות שכדאי להכיר: האחת – ג׳ק דורסי בנוסף להיותו המייסד והמנכ״ל של סקוור הוא גם המנכ״ל בפועל של טוויטר (אולי זו אחת הסיבות שהחברה הזו לא מתרוממת בשנים ביחס לשאר הרשתות החברתיות המובילות, אבל זה דיון אחר). השניה – למה צריך פתרונות BNPL, הרי יש תשלומים באשראי? אז זהו שלא, מסתבר שבהרבה מאוד מדינות בעולם המערבי (בראשן כמובן ארה״ב), חברות האשראי לא מציעות בדיפולט אפשרות לשלם בתשלומים ולכן נכנסו לווקום הזה שחקניות שזו ההתמחות שלהן, לתת את אותן מיקרו הלוואות לרוכשים באתר / חנות בצורה שתאפשר להם לפרוס את העסקה לתשלומים (בתצורות שונות). המובילות שבהן הן – Afterpay, Klarna ו-Affirm כל אחת מהן בשווי של עשרות מיליארדי דולרים
4. סקוור ״מתפוצצת״ מאז תחילת הקורונה (מרץ 2020) והכפילה את השווי שלה כמעט פי 8, גם אפטר פיי חוותה פחות או יותר את אותו גידול בשווי והכפילה את עצמה פי 8 מאז תחילת הקורונה (לפני העליה הנוספת שנגרמה בימים האחרונים בעקבות פרסום דבר העסקה עם סקוור), העסקה בוצעה כאמור במחיר של 29 מיליארד דולר שמגלם כמעט 30% פרמיה על המחיר של אפטר פיי במועד ההודעה על העסקה, ז״א – 30% יותר מהמחיר שהוא גם ככה פי 8 ממה שהיה לפני שנה ורבע…
5. העסקה בין סקוור לבין אפטר פיי היא עסקת החלפת מניות, משמע – השווי המטורף של 29 מיליארד דולר לא יוצא מהכיס של סקוור אלא משולם במניות של סקוור ז״א בעלי המניות של אפטר פיי יקבלו בתמורה לרכישת החברה מניות של סקוור לפי מפתח שמגלם את הפער בשווים בין החברות (היחס שהוגדר בעסקה הוא על כל מניה של אפטר פיי 3/8 מניות של סקוור)
6. שוק ה-BNPL נמצא במגמת התפוצצות, הגידול בפעילות האיקומרס בעקבות הקורונה ובכלל יחד עם ההייפ בשוקי ההון ועם הנכונות של קמעונאים מסורתיים לאמץ יותר חדשנות (גם בסניפים ולא רק באתרים) הביאו להתפוצצות גם של התחום הזה, מלבד השחקניות שזה הפורטה שלהן כמו Afterpay, Klarna, Affirm, גם שחקניות יותר מסורתיות כמו שופיפיי ופייפל החלו להציע פתרונות דומים ולאחרונה דווח שגם ApplePay שוקלת לשלב שירות כזה במסגרת השירותים שלה
עד כאן רקע, בואו נדבר עכשיו על העסקה עצמה ועל הביקורת שהיא מקבלת ב-48 שעות האחרונות. ראשית חשוב להגיד שהביקורת בנוגע למחיר המופקע כנראה מוצדקת, העסקה מגלמת לאפטר פיי מכפיל הכנסות של כמעט 40 שהוא מכפיל מטורף בכל קנה מידה ונראה שאין מודל כלכלי ״טהור״ שיכול להצדיק עסקה כזו, מצד שני ובניגוד לדעה הכללית שלי על השוק המנופח כרגע, אני חושב שסקוור עשתה מהלך חכם. החברה מבינה שהשווי שלה נכון להיום הוא שווי גבוה (שלא נאמר מידי) ולכן היא פועלת נכון בכך שהיא מבצעת מהלכים כמו זה (ביצעה מהלכים נוספים בתקופה האחרונה כמו רכישת שירות הסטרמיניג מיוזיק של
J-Z ועוד) ויוצקת פעילות לתוך התוכן שנוצר, כאשר המטרה שלה היא ״לרוץ קדימה״ ולתפוס נתח שוק, לקוחות פוטנציאליים והכל במטרה למצב את עצמה בשורה אחת עם שתי ענקיות הפינטק המובילות PayPal ו-Stripe. אם מסתכלים על זה מנקודת המבט של סקוור יש 3 מצבי עולם:
מצב של קריסה בשווקים – במצב כזה החברה לכל הפחות משפרת את מצבה לקראת קריסה כזו על ידי כך שהיא הופכת את בסיס הלקוחות שלה, את היקף ההכנסות ואת מגוון הפתרונות שהיא מציעה למגוונים יותר
מצב של המשך הטירוף ועליות – במצב כזה היא רק נראית ״סקסית״ יותר
מצב של סטגנציה – במצב כזה החברה לא מרוויחה ולא מפסידה. כי בדיוק כמו שהיא מתומחרת ביתר גם אפטר פיי מתומחרת ביתר וזה דיי מתקזז
זה ממש לא אומר שאני חושב שבכל מצב נכון לחברות ציבוריות לעשות עסקאות רכישה בשווים יקרים, אבל מדובר במקרה פרטי שבו גם עצם העובדה שהעסקה בוצעה 100% בהחלפת מניות, גם העובדה ששתי החברות נהנו פחות או יותר מאותה עליה בעקבות הקורונה ומתומחרות ביתר פחות או יותר באותו אופן, גם הפרגון המוגזם של השוק לצמיחה כרגע והעדר השיפוטיות שלו בנוגע למכפילים וגם הפוזיציה של סקוור בשוק הפינטק והמאבק שלה על מקום בין הגדולות ביותר, כל אלו הופכים בעיני את העסקה היקרה להחריד הזו למשהו שדווקא עושה שכל
