Skip to Content Contact Us
10 טעיות אי קומרס
image description
משה רדמן

אוגוסט 3, 2019

10 טעויות נפוצות באתרי אי קומרס שכדאי לכם להימנע מהן…

על חשיבותו של אתר האי קומרס עבור הארגון שלכם כבר דיברנו רבות, אך לצערי הרב עסקים וחברות רבים משיקים אתר אי קומרס ״בשביל להעלות״ ולא יורדים מספיק לפרטים ולתהליכים שבאמצעותם הם יצליחו לגרום לאתר גם אשכרה לעבוד… אז קצרה היריעה מלפרט את כל הדגשים, התהליכים והנקודות שיש לקחת בחשבון בבניית אתר אי קומרס ובניהולו (ואם בכל זאת אתם רוצים לעבור על השיעור הקודם, תוכלו לקרוא את המאמר שלי על מהו אתר אי קומרס ואיך מתחילים אחד כזה ממש כאן ), אך לנוחיותכם ריכזתי 10 טעויות נפוצות שאני נתקל בהן המון ושאם תדאגו להימנע מהן ולהתייחס אליהן על בסיס שוטף, תוכלו לשפר תוצאות דרמטית!
לפני שנצלול, אני רוצה לתת כאן שלוש הבהרות חשובות:
1. הגישה העיצובית שלי בנכסים דיגיטליים בכלל ואתרי אי קומרס בפרט היא תמיד – פונקציונליות על פני אסתטיקה, משמע – בכל מקום שיש קונפליקט בין ״יופי״ או ״מגניבות״ לבין פונקציונליות לגולשים / מהירות / נוחות – האחרונים ינצחו.
2. חלק מהטיפים והנקודות מתייחסים גם לאלמנטים טכנולוגיים ״כבדים״ יחסית – גם אם אתם לא טכניים ו/או לא בהכרח מבינים את המשמעות, ממליץ בחום שלפחות תבדקו את הנושא מול אנשי ה-IT / פיתוח / מוצר שלכם, יכול להיות שמתחבא שם שיפור משמעותי, חבל לפספס.
3. הטעויות מסודרות בסדר שמאפשר קריאה נוחה ורציפה של המאמר ואין חשיבות למיקום (סעיף 1 לא חשוב יותר או פחות מסעיף 10), כמו כן ״גודל״ הנושאים אינו מתחלק בצורה שיוויונית – חלק מהנקודות הן פשוטות מאוד ליישום וחלקן מתייחסות לתפיסות שורשיות שיש ליישם או מהלכים ״כבדים יחסית״. המטרה / שאיפה שלי היא שתצליחו ליישם את כל 10 הסעיפים (או להימנע מהם במקרה שאתם עדיין על ״שולחן השרטוטים״) אבל גם אם תצליחו רק 8 או 5 או אפילו 3, זה יותר טוב מכלום!
אז having said that, בואו פשוט נצלול ל-10 הטעויות הנפוצות באתרי אי קומרס שכדאי לכם להימנע מהן…

1. בלאגן בפונטים ובטיפוגרפיה

שימוש בסוגים שונים של פונטים באתר האי קומרס שלכם בהכרח ייצר בלבול וחוסר פוקוס אצל הגולשים שלכם, זה לא שהגולשים שלכם ממש מתעניינים בפונטים אבל העיניים שלהם (והמוח) יתקשו להסתגל לפונטים השונים והמעבר בין פונט לפונט באותו עמוד מייצר ״הסחה קוגנטיבית״ מיותרת שפוגעת בשטף הקוגנטיבי של הגולש ושוברת את המיקוד שלו. 

להימנע מפונטים מרובים

אז אחרי שהבנו שלא מומלץ לעבוד עם פונטים שונים באתר, אלא להקפיד על פונט אחד (או גג שניים) לאורך כל האתר, כעת נדבר על סוג הפונט, חשוב מאוד לבחור בפונטים כמה שיותר קריאים, לעיתים מעצבים נוטים לבחור פונטים ״יפים״ לדוגמה – מחוברים או בכתב יד, בשל ה״יופי״ שלהם, אבל חשוב לזכור שהיופי של הפונט לא מעניין את הגולש שלכם, הוא בעיקר רוצה להבין מה שכתוב במקסימום מהירות ומינימום מאמץ

כתב לא ברור

אז הבנו שלא כדאי להשתמש בריבוי פונטים והבנו שהפונט שלנו צריך להיות קריא ופשוט, עכשיו הזמן לדבר על מבנה השורות והפסקאות באתר שלכם – חשוב מאוד לשמור על ריווחים ברורים ונוחים לעין בין המילים השונות בשורות ובין השורות השונות בפסקאות (וכמובן בין הפסקאות עצמן) כל סטיה מזה (לדוגמה – צימוד מילים או צימוד שורות) תיצור פגיעה בשטף הקוגנטיבי של הגולש (תזכרו שכל פגיעה כזו מגבירה דרמטית את הסיכוי שהוא ינטוש את הגלישה).

 2. סטייה מנורמות UX-UI 

יש מעט מאוד, אם בכלל, אתרי אי קומרס (ומותגים) שיכולים להרשות לעצמם ״להמציא את הכללים״, מרובם הגדול של האתרים הלקוחות מצפים, ובצדק, שישמרו על אותן נורמות ותהליכים שהם כבר מכירים ומוקירים. כמובן שזה לא אומר שכל האתרים צריכים להיות בנויים ולהיראות באותו אופן בדיוק, אבל זה בהחלט אומר שצריך לוודא שהשונות באה במקומות רלוונטיים שבסופו של יום מייצרים ערך ולא נזק, לדוגמה:
נניח אתר שמחליט שאצלו הדבר הנכון ביותר הוא שהוספה למועדפים תהיה על ידי הקלקה כפולה על התמונה בעמוד המוצר – יכול מאוד להיות שאופן התנהגות כזה יהיה מאוד אינטואיטיבי ומאוד נוח לגולשים, אך בכל זאת הקושי לגרום להם להבין את זה ולסטות מהנורמה שאליה הם רגילים (לחיצה על הוסף למועדפים או על ״לב״ או ״כוכב״) הוא קושי רב ששמור רק לאתרים מאוד ספציפיים (כאלו עם שימושיות רציפה וגבוהה מצד המשתמש או אתרים שנחשבים למכתיבי טרנד). אז המסר החשוב של הסעיף הזה הוא הבא – חושבים שזה יהיה ״מגניב״ אם משתמשים יחפשו בצורה חדשה או יוסיפו לסל בצורה מיוחדת שהם לא ראו בעבר? תחשבו שוב ותוודאו שאתם לא מקשים במקום להקל. אם בכל זאת החלטתם לסטות מהותית מהנורמות, תקפידו:
2.1. לייצר טסטים ולבדוק איך הסטיה משפיעה על ה-KPI’s שלכם.
2.2. לסטות בתהליכים או רכיבים שהם לא חלק אינטגרלי מליבת ה-Funnel (חיפוש >>> הוספה לסל >>> מילוי פרטים >>> צ׳ק אאוט).
ואם תרצו להרחיב קצת בנושא חווית משתמש וממשק ממשתמש, תוכלו לקרוא מאמר קודם שפרסמתי על 7 טעויות UX UI שחשוב להימנע מהן באתר.

3. מהירות אתר נמוכה

נתחיל מהסוף – רוב אתרי האינטרנט בישראל נטענים לאט והמצב של האי קומרס בישראל בכל מה שקשור לביצועי אתרים הוא לא טוב ביחס למדינות האי קומרס המתקדמות (ארה״ב, סין, בריטניה, גרמניה ועוד). מחקרים רבים (בין היתר מחקרים של Google ו-Amazon) הראו שיש קשר ישיר מובהק בין זמן הטעינה של אתר לבין אחוזי ההמרה שלו (ככל שהוא נטען יותר לאט הוא ממיר פחות טוב), אם לא די בכך שמהירות טעינה נמוכה גורמת לפגיעה דרמטית באחוזי ההמרה, חשוב להזכיר שמהירות טעינה נמוכה גם גורמת לפגיעה בציוני האיכות של Google לאתר שלכם ובכך לפגיעה בביצועי האתר בכל הנוגע ל-SEO. אז איך זה שבכל זאת האתרים שלנו נטענים ״על הפנים״? התשובה היא – כי בדר״כ אין לזה ״בעל בית״. מצד אחד אנשי השיווק קוראים ומבינים שהאתר צריך להיטען מהר, אבל מצד שני – אנשי ה-IT ו/או בתי התוכנה לא ממש מקבלים הנחיות ברורות (כמו שהם לרוב אוהבים) ואז הנושא ״נזנח״. הדברים המרכזיים שיכולים להשפיע על מהירות האתר שלכם הם:
3.1. תמונות כבדות במיוחד (מומלץ להשתמש בתמונות במשקל עד 200-300KB לכל היותר, עדיף פחות).
3.2. תמונות בפורמט לא נכון – ב-Google ממליצים על שימוש בפורמטים מתקדמים של תמונות כדוגמת – JPEG200, JPEG-XR או Webp.
3.3. העדר שימוש (או שימוש לא מספק) במנגנוני ה-Caching של הדפדפן. במילה על Caching, מדובר בדרך יעילה מאוד לאפשר למשתמשים חוזרים ליהנות מחווית גלישה איכותית יותר על ידי כך שהדפדפן של הגולשים באתר שלכם ישמור אלמנטים מרכזיים באתר בצורה מקומית (על גבי המחשב / מכשיר סלולארי) וכך בפעמים הבאות במקום לחכות לשרת האתר שלכם או להיות תלוי ברשת את אותם אלמנטים הוא יוכל להגיש לגולשים ישירות מהזכרון המקומי של המחשב / מכשיר סלולארי
3.4. קוד לא יעיל ולא נקי – לעיתים רבות אני נתקל באתרים שהקוד שלהם הוא מאוד מלוכלך ו/או לא יעיל, זה בא לידי ביטוי בעיקר בכמה היבטים מרכזיים:
* קוד שנכתב בצורה לא יעילה (שאילתות גדולות, תהליכים מסורבלים)
* מגוון רחב של ג׳אווה סקריפטים וקודים שחלקם הגדול לא ממוקם נכון ו/או לא רלוונטי (לדוגמה – סקריפטים של מערכות עבר שאתם לא משתמשים בהן או הטמעות כפולות של סקריפטים שאתם כן עושים בהם שימוש וכו׳)
3.5. העדר תשתיות מותאמות – כמובן שמהירות האתר שלכם נשענת גם על התשתיות שעליהן האתר בנוי (שרתים, דאטה בייסים וכו׳) ועל מנת לספק מהירות מקסימלית אליכם לוודא שהתשתיות הללו מכוילות למקסימום מהירות אפשרית
3.6. העדר שימוש ב-CDN (או בשמה המלא Content Delivery Network) – מדובר במערכת שתכליתה לקצר טווחים בין הגולשים לבין התוכן של האתר שלנו. כמה מילים על CDN – בעוד שבמבנה ״רגיל״ של אתרים הקשר בין הגולש לבין האתר הוא ישיר, משמע – הגולש מקליד את ה-URL (או לוחץ על לינק) ובכך מעביר בקשה לשרת של האתר לקבל עמוד מסוים באתר שלנו (על כל המשתמע מכך – את ה-HTML, את התמונות, את המלל וכו׳ וכו׳) ולאחר שהשרת של האתר מספק תגובה המשתמש יקבל את העמוד ואת התכנים שבו, התהליך הזה נכון גם אם הגולש נמצא בישראל והשרת של האתר נמצא בארה״ב. מאידך – אם האתר שלכם עושה שימוש ב-CDN (שהיא בעצם ״בגדול״ רשת מבוזרת וחכמה של שרתים ברחבי העולם שלוקחת את התוכן של האתר שלכם ומאחסנת אותו בשרתים שונים על מנת שיהיה ״קרוב״ לכמה שיותר גולשים פוטנציאלים) אז התהליך הוא קצת שונה – הגולש מקליד את ה-URL ובזכות ה-CDN הוא מופנה לשרת הקצה הקרוב ביותר שבו מאוחסנים התכנים של אותו עמוד (תמונות, ג׳אווה סקריפטים, וידאו וכו׳) ובכך זמן ההמתנה שלו לקבלת התוכן נמוך יותר וזמן הטעינה של האתר מהיר יותר

אתר בהטענה

4. העדר תאימות מספקת למובייל

מדהים שעדיין צריך לומר את זה בשנת 2019, אבל כנראה שזה לא חלחל מספיק – ה-Mobile הוא המלך! האינטרנט עבר מעידן של Mobile Who? ולאחריו עידן של Mobile First והיום אנחנו בפתחו של עידן ה-Mobile Only! התנועה באינטרנט נוטה יותר ויותר לכיוון ה-Mobile ולאתר אינטרנט שלא מתאים את עצמו, מכל הבחינות, ל-Mobile פשוט אין זכות קיום!
מה זה אומר תאימות למובייל?
4.1. עיצוב רספונסיבי, משמע – עיצוב שמתאים את עצמו לגודל המכשיר, כאשר לא די בכך שתיקחו את אתר ״הדסקטופ״ ותדחסו אותו ל-Mobile אלא חשוב מאוד לוודא שאתם גם חותכים כמה שיותר רכיבים לא הכרחיים בגרסת המובייל (לעיתים בדסקטופ יש נטיה ״להפריז״ בשל ריבוי המקום), לדוגמה: יש לכם עמוד עם 7 תמונות בדסקטופ? האם באמת נכון שהן תופענה אחת אחרי השנייה במובייל, כל ה-7? כנראה שלא – אז תחליטו שבמובייל מוצגות רק ה-3 הראשונות. עיצוב רספונסיבי נכון הוא אמנות בפני עצמה וזה לא המאמר להיכנס אליו, אבל המפתח הוא ברור – מה שלא ממש קריטי לחווית המשתמש – פשוט לא צריך להישאר בגרסת המובייל.

5. חסר favicon או שה-favicon לא ברור 

מהו favicon? הוא אותו אייקון שמופיע בכרטיסית הדפדפן שבה האתר שלכם מוצג. ה-facivon רלוונטי בעיקר בגלישה בדסקטופ והוא מסייע לכם למשוך את תשומת ליבו של הגולש במטרה להחזיר אותו לגלוש באתר שלכם. איך? פשוט מאוד – גולשים רבים נוהגים לעבוד עם מגוון רחב של כרטיסיות פתוחות בדפדפן ושימוש ב-favicon ברור ישאיר את האתר שלכם בתודעה של הגולש ויגביר את האפשרות שהוא יבחר להמשיך את הגלישה (לחזור לכרטיסיה בה האתר שלכם פתוח).

6. דפי 404 כלליים ולא מניעים לפעולה (Generic 404 pages)

עמוד 404 הוא אותו עמוד ״כללי״ שגולשים מקבלים כאשר הם מנסים להגיע לעמוד באתר שלכם שלא קיים. בדר״כ העמוד הדיפולטיבי של אתרים הוא כזה:

404 רגיל

אבל אפשר לעשות אותו גם כזה:

404 נחמד

היתרון בעמוד 404 מניע לפעולה הוא ברור – לא לזרוק טראפיק לפח! ישנם אתרים שאלפים ועשרות אלפים של גולשים מגיעים כל חודש לעמודי 404 שלהם (בשל תוכן שירד או סתם תקלות כאלו ואחרות) ועמוד 404 מניע לפעולה יכול ״להציל״ חלק גדול מהטראפיק הזה.

7. חוסר התמקדות בגולשים

לא אחת אנשי תוכן באתרי אי קומרס נוטים להתמקד בכתיבה והצפה של תוכן שמספר על היתרונות היחסיים שלהם ושל העסק, על הסיבות למה הם ״מעולים״ ו״מיוחדים״ ולמה כל הצעה היא ״בול בפוני״, אבל פחות מקדישים זמן ותשומת לב לדבר החשוב באמת – הגולשים! תוכן האתר שלכם צריך להתייחס בראש ובראשונה לגולשים שלכם ולספק מענה למטרות, הצרכים, הרצונות, הפחדים והחששות שלהם! ״הבנה״ של הגולשים שלכם היא אומנות בפני עצמה ומדובר בתהליך עמוק ובלתי נגמר (זו למידה תמידית) שבמסגרתו אתם צריכים להבין לעומק את הסיבות שבגינן הגולשים שלכם מחליטים להגיע או לא להגיע לאתר שלכם, מחליטים כן או לא להתקדם לעמודי המוצר, כן או לא להוסיף לעגלה, כן או לא לרכוש, כן או לא לחזור לרכוש או להמליץ וכך הלאה וכך הלאה, לשם כך אמליץ על שלושה כלים קריטיים:
7.1. סקרי עומק – לא, אני לא מדבר על ״מכוני מחקר״ אלא על סקרי עומק על אנשים אמיתיים שגולשים באתר האמיתי שלכם, איך עושים זאת? בפשטות! מעלים כלי סקרים אוטומטי לאתר (ל-Hotjar יש אחד מעולה אבל יש עוד רבים וטובים) ומתחילים לחפור פנימה בנבכי הגולשים שלכם, אופן כתיבת הסקרים הללו והלוגיקה שעומדת מאחוריהם הם מדע בפני עצמו (בדר״כ מומלץ להתחיל מסקר אחד ״כללי״ שאנחנו קוראים לו ״רשת״ ולאחר מכן לצלול לסקרים ממוקדים על נקודות ממוקדות שדורשות חידוד / הבהרה / אישוש) אבל ״על רגל אחת״ אומר ש:
* חשוב להבין לשם מה הגולשים הגיעו מלכתחילה לאתר שלכם (תתפלאו אבל ״לרכוש״ היא לא בהכרח התשובה הנפוצה ביותר)
* מה רמת ההיכרות שלהם עם המותג שלכם
* מה הסיבות שבגינן הם בחרו לרכוש
* מה הסיבות שבגינן הם בחרו לא לרכוש
* מה מפריע להם באתר
* מה חסר להם והם היו שמחים שהיה
* מה רמת החוויה שלהם מהגלישה
* באילו אתרים מתחרים הם נוהגים לרכוש
* מה הם אוהבים במיוחד באותם אתרים
7.2. מפות חום והקלטות גולשים – עבודה נכונה עם מפות חום (הקלקות, גלילה, התנהגות עכבר וכו׳) ועם הקלטות ביקורי גולשים היא מכפיל כוח מטורף שמאפשר לכם להבין לעומק את הצרכים של הגולשים שלכם. כמי שצפה באלפי הקלטות גולשים ומפות חום (לסוגיהן השונים) אני יכול להעיד שלעיתים ההתנהגות של הגולשים ממש ״צועקת״ את מה שהם רוצים (לדוגמה – ״הצילו, למה התמונה הזו לא קליקבילית או למה לא כותבים לי כאן את המחיר אחרי הנחה וכו׳ וכו׳) ואת זה ניתן לראות באמצעות עבודה נכונה עם אותן מפות והקלטות.
7.3. צ׳אט גולשים – בכללי צ׳אט באתר אינטרנט הוא כלי שירותי מהמעלה הראשונה, אך מעבר לכך שמדובר בכלי שמספק שירות – הוא יכול להוות גם כלי מחקרי מעולה! השתמשו בצ׳אט על מנת לנהל שיחה עם גולשים שונים בסיטואציות שונות באתר, ככל ש״תדגמו״ יותר גולשים ביותר מצבים ותבינו מהם מה הם מרגישים, מה הם מבינים, מה חסר להם וכדומה – כך ייטב.

8. כתיבה לא יעילה

תצאו מנקודת הנחה שאם אתם לא בלוג מקצועי או ״מוביל דעה״ עם עדת מעריצים מושבעת, אז הגולשים שלכם לא יכולים ולא מעוניינים לקרוא את כל התוכן שאתם רושמים בעמודים השונים באתר, בממוצע הם יקראו 20-30% מהתוכן המופיע בעמוד ולכן חשוב מאוד שהתוכן יהיה ״קל לסריקה״, משמע – שהגולש יוכל בהתבוננות מהירה להתמצא בעמוד ולהבין את המסרים המרכזיים במטרה לפעול בהתאם (להחליט האם לחזור אחורה, לצאת, להעמיק, להתקדם לעמוד הבא וכו׳). תוכן ״קל לסריקה״ כולל בין היתר:
  • שימוש בפסקאות קצרות
  • כותרות משנה תיאוריות ובולטות
  • שימוש נבון בטקסט מודגש, טקסט נטוי, טקסט ממורקר על מנת לברור את המוץ מהתבן
  • נקוודת תבליט (בולטים) ורשימות ממוספרות
  • שימוש בתמונות ככל שניתן
מעבר לכך שהתוכן שלכם חייב להיות ״קל לסריקה״ הוא גם חייב להיות ענייני ולפגוע בנקודות שחשובות לגולשים שלכם. כפי שציינתי לעיל, זה נחמד ומגניב שאתם מספרים כמה אתם מיוחדים – אבל מה שהגולשים שלכם רוצים לשמוע הוא איך אתם יכולים לסייע להם, איפה השירותים/מוצרים שלכם פוגשים את הצרכים ואת הרצונות שלהם ולמה שהם יבחרו בכם. אז במקום להתמקד בפיצ׳רים וביכולות של המוצרים / שירותים שלכם, תתמקדו בדרכים שהם יכולים לסייע לגולשים שלכם, באיך הם פותרים להם את בעיה או מספקים מענה לצורך.

9. חיפוש לקוי

המבקרים שלכם, ביחוד באתרי אי קומרס, רוצים למצוא מקסימום תוצאות רלוונטיות לצרכים / רצונות שלהם, במינימום זמן! ואין כלי טוב יותר לעשות זאת מאשר מנוע חיפוש חזק וחכם. אתרי אי קומרס רבים מקדישים מעט מאוד, אם בכלל, מחשבה והתייחסות למנוע החיפוש באתר שלהם, על אף שזה יכול להוות מכפיל כוח מטורף לנוחות השימוש באתר ובכך להמרות ולביצועים בכלל. נושא מנוע החיפוש הוא ״עולם ומלואו״ אבל אנסה לחדד בכמה מילים לאילו נקודות חשוב לשים בבואכם לבחור / לקנפג מנוע חיפוש:
  • תמיכה בשגיאות כתיב, לדוגמה – אם אתם אתר אופנה – אז חשוב שהמנוע יבין ש ״שמלא״ היא ״שמלה״ וש ״גינס״ הוא ״ג׳ינס״ וכך הלאה
  • תמיכה בהטיות – יחיד / רבים, זכר / נקבה, סיומות / תחיליות, לדוגמה – אם אתם אתר רהיטים אז חשוב שהמנוע יבין ש ״שולחן לקפה״ הוא ״שולחן קפה״ וש ״ארונות למטבח״ זה ״ארון מטבח״ וכך הלאה
  • תמיכה בתווים, לדוגמה – אם אתם אתר תיירות – אז חשוב שהמנוע יבין ש ״חופשה בקוסטה-ריקה״ זה ״חופשה בקוסטה ריקה״ וש ״סופ״ש במערב-אירופה״ זה ״סופש במערב אירופה״ וכך הלאה
  • תמיכה בעברית-אנגלית, לדוגמה – אם אתם אתר נעליים – אז חשוב שהמנוע יבין ש ״מןלק״ זה “NIKE״ וכך הלאה.
ועכשיו לשאלת השאלות ״איזה מנוע יודע לעשות את כל זה?״ התשובה היא – Out of the box – אף אחד! החוכמה היא לבחור את המנוע הנכון ביותר שמאפשר לכם ללמוד וללמד אותו קדימה, אם אתם חושבים שהעלאה של מנוע חיפוש מסתיימת ביום שהוא מושק, אתם טועים. על מנת להגיע למנוע איכותי ויעיל עליכם לדאוג לאמן וללמד את המנוע באופן רציף (לפחות פעמיים – שלוש בשבוע) לענות על שאלות / וטעויות נפוצות. איך עושים את זה? 
עוברים על החיפושים השונים פעמיים – שלוש בשבוע ובכל מקום שהיה חיפוש שאתם מבינים מה הוא מתכוון אך לא התקבל מענה משייכים (בצורה ידנית, כן-כן) לתשובה הרצויה, לדוגמה – אם ראיתם ש-X אנשים חיפשו את המונח גינס והמנוע לא ״הבין״ שמדובר ב-ג׳ינס אז אתם משייכים בצורה ידנית את המילה “גינס” ל”ג׳ינס” ומכאן ואילך הוא יידע… כמובן שיש מנועים ״חכמים״ שיודעים ללמד את עצמם חלק גדול מהדברים שציינתי (כמו Elasticsearch, Algolia לדוגמה) אבל כולם ללא יוצא מן הכלל דורשים תחזוקה וניהול שוטף ברמה של פעמיים – שלוש בשבוע.

10. העדר מידע קריטי כמו – מדיניות פרטיות, מדיניות החזרות, תנאי שימוש וכו׳ 

בעולם בו נושא הפרטיות סובל מפיצול אישיות מובהק מצד אחד הוא פרוץ לגמרי (כולנו מבינים שכל המידע עלינו נמצא בכל מקום, כל הזמן) ומצד שני המודעות והרצון לפקח גוברים (יותר ויותר גופים, חברות, ארגונים ממשלתיים וגולשים פועלים על מנת לאפשר שליטה במידע הנשמר) רצוי מאוד לוודא שאתם ״לפי הספר״ והגולשים שלכם מקבלים את כל המידע בצורה המלאה, השקופה והבולטת ביותר. גם אם מעטים מהם יקראו בפועל את מדיניות הפרטיות או ההחזרות או תנאי השימוש – עצם הנוכחות שלהם שם, בצורה בולטת ומכבדת כלפי הגולש, מחזקת את הבחירה ואת תחושת הביטחון של הגולש לבצע רכישה אצלכם באתר. ספציפית לגבי מדיניות ההחזרות אני רוצה לאתגר אתכם ולטעון שלא רק שהיא לא תזיק אם ״תדחפו אותה״ היא אפילו תשפר, והרבה! מחקרים צרכניים רבים (גם באופליין וגם באונליין) מעידים על כך שככל שהמשתמשים מבינים ש״יש דרך חזרה״ כך הם מוכנים ״לקחת סיכון״ ולבצע רכישות גדולות יותר, אך בפועל אחוזי ההחזרה / ביטול לא עולים בהתאמה.
אהבתם? תוכלו לקרוא עוד מאמרים בנושא >>



רוצה לרוץ מהר יותר?

תן לנו לעזור לך לחבר את השיווק והטכנולוגיה בארגון שלך בצורה הכי נכונה, יעילה ומהירה, כדי להעיף את התוצאות קדימה!

תדברו איתי
Back top top