Skip to Content Contact Us
12 ארוך
image description
משה רדמן

אפריל 24, 2019

12 כללי הזהב לתוצאות מעולות בשליחת ניוזלטרים (אימיילים) פרסומיים

לפני הכל, בואו נדבר על למה? למה email marketing הוא קריטי להתפתחות העסק שלכם? במספרים…

* נכון להיום יש בעולם כ-3.9 מיליארד משתמשי אימייל ועד 2022 המס׳ צפוי לגדול ל-4.3 מיליארד!

* מחקר של Adestra קבע כי הדרך המועדפת של ילידי דור ה-Y לשמור על קשר עם מותגים ועסקים היא דרך האימייל.

* מנתוני Wordstream עולה כי פרסום באמצעות אימייל נהנה משיעור המרה גבוה בלמעלה מ-50% מאשר פרסום באמצעות רשתות חברתיות.

* על-פי מחקר של eMarketer עולה כי 81% מהמשתמשים שמקבלים אימיילים אישיים בעקבות רכישה שביצעו, יחזרו לבצע רכישה נוספת באותו בית עסק.

* ונתון המחץ – מוכנים? (קולות של תופים…)

ממחקר של CampaignMonitor עולה כי ה-ROI הממוצע לשיווק באמצעות email (כפי שדווח על-ידי מפרסמים) הוא 4,400%! הנתון הגבוה ביותר מבין כל ערוצי השיווק האחרים, משמע על כל שקל אחד שהושקע ב-email marketing נכנסו לחברה בחזרה 44 ש״ח!

ה-ROI הגבוה של email marketing והכתרתו כ״ערוץ השיווק המשתלם ביותר״ חוזרים על עצמם במחקרים רבים נוספים אשר מאששים את הנתונים שצוינו על-ידי CampaignMonitor.

 

Email Marketing

 

אוקיי הבנו, אז email marketing הוא חשוב וחיוני ונכון לכל עסק לעבוד בניסיון לשפר, לטייב ולמקסם את הכלי הזה, מה הלאה?

מדובר בנושא רחב מאוד שניתן לכתוב עליו רבות וארוכות, במאמר זה זיקקתי עבורכם את 12 כללי הזהב הפרקטיים ביותר להגעה לתוצאות מעולות ב-email marketing, תיהנו!

1. הימנעו משליחת אימיילים שאין להם REASON WHY אמיתית

אם אתם נמצאים במצב שאתם פשוט ״לא יודעים מה לשלוח השבוע״ ומתאמצים למצוא סיבה לשליחת email אז כנראה שהאימייל שלכם פשוט לא צריך להישלח! תכבדו את המשתמשים שלכם ותחסכו מהם אימיילים מאולצים, הם יבינו וירגישו שהם מאולצים ויצביעו ברגליים, מה שבסופו של דבר יפגע בכם (יפגע ב-IP Rank, יגרום להסרות, יניב אחוזי פתיחה ואחוזי הקלקה נמוכים וכו׳). עדיף לשלוח 5 מיילים בחודש עם 20% פתיחה מאשר 7 עם 15% (מעבר לזה שאבסולוטית יותר אנשים יקראו את המיילים שלכם במקרה הראשון, אתם גם פחות תסבלו מהסרות, פגיעה בדירוג שלכם כשולח, בפגיעה בנראות והתפיסה המותגית וכו׳).

2. הגדירו יעדים (KPI’s) ברורים ומדידים לכל אימייל

התפיסה הרווחת כאילו ״מייל טוב״ הוא כזה שהצליח לגרום לאנשים לפתוח אותו, היא פשוט תפיסה שגויה!

המטרה שלכם צריכה להיות זו – לגרום לכמה שיותר אנשים רלוונטיים לתוכן המייל לפתוח אותו, לקרוא ובתקווה גם לייצר אינטראקציה (להקליק, להגיב, לגשת לחנות וכו׳).

בואו ניקח דוגמה מספרית קטנה לשם המחשה:

חברה א׳ – שלחה אימייל ל-100,000 נמענים והגיעה ל-20% פתיחה ו-15% הקלקה, משמע – האימייל שלה נקרא על-ידי 20,000 אנשים וכתוצאה מכך 3,000 אנשים הקליקו על תוכן המייל.

חברה ב׳ – שלחה גם היא דיוור ל-100,000 משתמשים והגיעה ל-15% פתיחה ו-40% הקלקה, משמע – האימייל שלה נקרא על ידי 15,000 איש וכתוצאה מכך 6,000 אנשים הקליקו על תוכן המייל.

איזה מבין המיילים מוצלח יותר? האימייל של חברה א׳ או זה של חברה ב׳?

התשובה היא – זה תלוי! תלוי מה ה-KPI’s של כל אחת מהן ומה היו המטרות של כל אחד מהאימיילים.

אם שתי החברות הן חברות שלא מקדמות אתר e-commerce (לשם הדוגמה נניח ששתיהן רשתות אופנה שקידמו מבצע שמתקיים באותה תקופה רק בסניפי הרשת), אזי במקרה שכזה אין מבחינתן חשיבות מהותית לכמות ההקלקות על האימייל והאימייל משמש עבורן כמעין ״שלט חוצות״ שנועד לעורר חשיפה ומודעות בקרב המשתמשים אודות עדכון מסוים כגון – מבצע חדש, קולקציה וכדומה. במקרה שכזה ״המנצחת״ תהיה חברה א׳ שכן היא נהנתה מה״חשיפה״ הגבוהה יותר מבין השתיים (20,000 פתחו וקראו את האימייל שלה בניגוד ל-15,000 שקראו את האימייל של חברה ב׳).

מאידך, אם שתי החברות מקדמות מבצע שמתרחש באתר ה-e-commerce שלהן, אזי במקרה שכזה חברה ב׳ מנצחת ובענק, שכן על אף שפחות אנשים (5,000 איש פחות) פתחו את האימייל, 6,000 איש עברו לאתר חברה ב׳ (פי 2 מאלו שעברו לאתר חברה א׳). בהנחה שאחוזי ההמרה באתרים של שתיהן יחסית זהים זה אומר שפדיון המכירות שנוצר לחברה ב׳ כתוצאה משליחת האימייל גדול פי 2 מזה שנוצר לחברה א׳!

כל אימייל יכול להתייחס ליעדים אחרים, בעוד שאימייל ״פרסומי״ על קולקציה חדשה לחברה שנוכחת באופליין בלבד (או בעיקר) יוגדר כמוצלח ככל שאחוזי הפתיחה שלו יהיו גבוהים יותר, אימייל אחר לקידום אתר e-commerce יוגדר כמוצלח ככל שאחוזי ההקלקה עליו יהיו גבוהים ואיכות המקליקים תהיה גבוהה (מי אמר שאנשים הקליקו על האימייל הם בהכרח לקוחות פוטנציאליים טובים? אולי הובטחו בו דברים שהאתר יודע לכסות?!) ואילו אימייל עדכון באתר e-commerce שמטרתו לעדכן משתמשים בפיצ׳ר חדש באתר, ככה״נ יוגדר כמוצלח ככל שיותר אנשים יקליקו עליו ויתנסו / יחוו את אותו פיצ׳ר באתר, גם אם לא יבצעו רכישה בסוף (שכן במקרה שכזה המטרה הייתה לגרום לכמה שיותר משתמשים לראות / להתנסות במשהו חדש ולאו דווקא לבצע רכישה באותה נק׳ זמן).

תחשבו טוב מה ה-KPI הנכון עבורכם עבור כל סוג של אימייל והכי חשוב – שימרו על עקביות, זה יסייע לכם לבחון את הביצועים שלכם לאורך הזמן.

לאחר שאתם מגדירים האם ה-KPI של האימייל שלכם הוא: אחוזי פתיחה, אחוזי הקלקה או אחוז יהמרה (ניתן להגדיר גם שילובים שלהם, אבל בדר״כ ללא ניסיון מקצועי בתחום ה-email marketing זה יכול ליצור בלבול וסיבוכיות יתר), אל תשכחו לקחת בחשבון גם את נושא ההסרות וה-abuse reports. אם ב-A/B testing שעשיתם מייל אחד ״ניצח״ בהתאם ל-KPI שהגדרתם (נניח אחוזי פתיחה), אבל הוא סובל משמעותית מאחוזי הסרה גבוהים יותר או abuse reports גבוה יותר – תפטרו ממנו! הוא יעשה לכם הרבה יותר נזק מתועלת.

אבל רגע, איך יכול לקרות מקרה שאימייל ייהנה מאחוזי פתיחה גבוהים אבל במקביל מאחוזי הסרה או Abuse גבוהים? הנה דוגמה:

נניח שאתם חברה לייצור מוצרי חלב ורציתם לעדכן את המשתמשים שלכם על מהדורה חדשה של גבינה לבנה שהשקתם, כחלק מליין מוצרים חדש של החברה. הגדרתם KPI (נניח שהוא אחוזי פתיחה גבוהים), עיצבתם אימייל, בחרתם כותרות וכו׳ ושלחתם שלושה אימיילים במסגרת תהליך ה-A/B testing, בסופו של יום הגרסה שניצחה הייתה זו:

בפנים מחכה לכם הפתרון שישנה לכם את החיים! >>> | פרסומת

אין ספק שזו כותרת אטרקטיבית שמושכת הרבה תשומת לב וסביר שהיא תניב אחוזי פתיחה גבוהים, אך באותה נשימה היא ככה״נ תניב משתמשים עצבניים / מתוסכלים שיחליטו להסיר את עצמם מהרשימה שלכם או אפילו יגדילו לעשות וידווחו על המייל שלכם כ-abuse או ספאם, והרי לכם אימייל עם אחוזי פתיחה גבוהים אבל ביצועים גרועים.

האם זה שווה את זה? חד משמעית לא! הנזק שייגרם למוניטין שלכם כשולחי email הוא גדול לאין שיעור מהגידול לכאורה שהצלחתם ״לקמבן״ עם אחוזי הפתיחה הגבוהים.

לנוחיותכם כמה באנצ׳מארקים מרכזיים לעניין ההסרה, פתיחה והקלקה, כמובן שאלו מספרים כלליים וממוצעים אבל הם בהחלט יכולים להוות עבורכם אינדקטור לגבי מה מצבכם כרגע:

על-פי מחקר גדול שנערך ב-2018 ע״י CampaignMonitor (אחת מספקיות שירותי ה-email marketing המובילות בעולם) עולה כי אחוזי הפתיחה הממוצעים לאימייל (Open Rate) הם 17.92%, אחוזי ההקלקה הממוצעים על לינקים (Click Rate) הם 14.1% ואחוזי ההסרה (Unsubscribe Rate) הם 0.17%. כמובן שהמטרה שלכם חייבת להיות להתעלות על כל אחד מהממוצעים הללו ובהרבה.

לסיכום: הקפידו תמיד להגדיר מהו ה-KPI של כל אימייל שאתם מוציאים, לעיתים ה-KPI צריך להיות שקלול של מס׳ פרמטרים, בין המרכזיים שבדר״כ צריך לקחת בחשבון הם: אחוזי פתיחה, אחוזי הקלקה, אחוזי המרה ביעד הסופי (נניח אתר / עמוד נחיתה / חנות וכו׳), אחוזי הסרה ואחוזי Abuse. לא משנה מה הגדרתם כ-KPI, אם יש נוסח או וריאציה שיוצרים אחוז חריג של הסרות או Abuse תשכחו ממנו.

הגדרת KPI

 

3. ישר וקולע – In, ארוך וצולע – Out

הלקוחות שלכם קצרים בזמן ובקשב (As we speak הם נהיים יותר ויותר קצרים), אז בחייאת אל תספרו להם מעשיות או תשתמשו בכותרות מפוצצות שלא אומרות כלום, תיגשו ישר לנקודה ותנגישו עבורם מהר וברור את הערך שהמייל הזה ייספק להם, ערך יכול להיות: מידע מעניין, מבצע, עדכון חשוב, המלצה אישית וכו׳. זה לא אומר שאי אפשר להיות יצירתיים עם קופי וקריאייטיב מעניינים, זה רק אומר שצריך לראות שהם ה״תבלין״ ולא בטעות הופכים להיות ״המנה העיקרית״.

4. הימנעו מ״מלכודת פתיחות״

הכי ״מגניב״ זה להביא את הכותרת ״המדליקה״ הזו שהביאה 30% פתיחה, משהו בסגנון של:

לא תאמינו מה מחכה לכם בפנים… >>> | פרסומת

אבל חשוב לזכור שקהל המדוורים שלכם הוא קהל חוזר ובפעם הבאה (וזו שאחריה, וזו שאחריה…) שתרצו לעדכן אותם על משהו באמת חשוב או מיוחד, הם פשוט לא יאמינו לכם ויתעלמו מהאימייל שלכם (בהנחה שהם עוד לא הסירו אתכם בגלל התרגילים המעצבנים האלו) או בקיצור היזהרו מ ״זאב-זאב״.

5. הקפידו על כותרת, שם שולח ברור ו – Preheader רלוונטי

כותרת, שם שולח ברור ו - Preheader רלוונטי

שם השולח – המען ממנו האימייל מגיע.

כותרת – ״שורת המחץ״ שאמורה לספק לנמען את המוטיבציה לראות מה מסתתר בתוך האימייל.

פרהאדר (Preheader) – מעין ״כותרת משנה״ שמגיעה מתחת לכותרת ולשם השולח ואמורה לספק ״הצצה״ לתוכן האימייל .

חשוב מאוד להיכנס לנעליו של הלקוח ולזכור שהוא לרוב קורא את האימייל שלכם במובייל ועל-פי הסדר הבא – קודם את הכותרת ואז מיד לאחר מכן את ה-Preheader, לכן חשוב מאוד שה-Preheader ״יתכתב״ עם הכותרת, בצורה זורמת ושיווקית, דבר שיוביל בוודאות ליותר עניין ונכונות להתייחסות מצד הלקוח. כמו כן נקודה חשובה נוספת – הימנעו מכך שה-Preheader יחזור על מה שנאמר בכותרת. לעניין הכותרת – הקפידו שתהיה קצרה ועניינית (עד 75 תווים) ותכלול הנעה לפעולה ברורה וקצרה, אמוג׳ים (רצוי, לא חובה) וערך ברור ללקוח.

דוגמאות לכותרות מוצלחות לאימיילים:

כותרת – ? הקולקציה החדשה שלנו כאן, במחיר מיוחד לזמן מוגבל ⏰ GO >>> | פרסומת

כותרת – בואי לגלות את יעד החופשה הבאה שלך ? ועוד עם 50% הנחה, תהני >>> | פרסומת

דוגמאות לישום לא טוב של ״התכתבות״ בין Preheader לכותרת של אימייל:

כותרת – החורף כאן, זמן מעולה להתחדש עם קולקציית החורף המעלפת!!! שלנו >>> | פרסומת

פרהאדר (Preheader) – זמן מעולה להתחדש עם קולקציית החורף שלנו >>>

דוגמאות להתכתבות טובה בין כותרת ל-Preheader של אימייל:

כותרת – OMG העונה החדשה שלנו כבר כאן >>> | פרסומת

פרהאדר (Preheader) – והיא מדהימה מתמיד! הקליקי בשביל לראות את WOWWW LOOKS שלנו!

כותרת – גשום בחוץ אבל לוהט כאן בפנים >>> | פרסומת

פרהאדר (Preheader) – עם הסניקרס ה-מ-ד-ה-י-מ-י-ם! שלנו ב-15% הנחה לסופ״שׁ בלבד, GO>

6. תחדשו, תרגשו ותעניינו

מחד חשוב לשמור על שפה אחידה (גם עיצובית וגם מילולית) בין אימייל לאימייל, אבל מאידך הלקוחות שלכם מצפים שתעניינו ותרגשו אותם, לכן חשוב מאוד להקפיד על מיילים אקטיביים ומעניינים, לא גריד קבוע תמידי, לא שטנץ שחוזר על עצמו שוב ושוב, אלא יותר תנועה, GIFים, וידאו ואפילו קצת הומור. לא צריך להתפזר, לא צריך להיסחף, אבל בהחלט צריך לייצר ״נגיעות״ מעניינות של ריגוש.

7. הקפידו על כמות נכבדת של ״טקסט חי״ בגוף המייל

היחס המומלץ בין ״טקסט חי״ לתמונה הוא לפחות 30% מהמייל ״טקסט חי״ (״טקסט חי״ הוא טקסט שניתן לסריקה על ידי הכלים האוטומטיים של Gmail ושאר ה-ESP והוא אינו חלק מתמונה שהועלתה לאימייל). ראשית מאיפה מגיעה ההמלצה ומה הרציונל מאחוריה? לשם כך בואו נדבר רגע על המטרה ב-ה הידיעה!

כאשר אתם שולחים אימייל ללקוחות (עוד לפני KPI’s, אסטרטגיה, מלל וריגוש) המטרה שלכם היא בראש ובראשונה להגיע ל-inbox של הלקוח (לתיבת הדוא״ל הנכנס שלו).

הסכנה היא להגיע לתיקיית האימיילים הפרסומיים (Promotional emails ב-Gmail) או חלילה לספאם! ההחלטה של ספקיות האימיילים (ה-ESP) האם להעביר אתכם ל-inbox, לספאם או לקידום מכירות נובעת ממספר רב של פרמטרים, אחד המרכזיים שבהם הוא האם המייל שלכם ״נראה״ כמו פרסומת או שהוא נראה כמו משהו אותנטי שהמשתמש ירצה לקבל.

שימו לב ש-Gmail “לא פראייר”, אם תיקחו מלא טקסט ותרשמו אותו בפונט כמעט בלתי נראה בגודלו אי-שם בתחתית, תחתית האימייל (באדה באדה) – זה לא יעזור באמת לשפר את יחס הטקסט – תמונה בעבור Gmail ודומיו ואולי אף יזיק.

אז מה כן? פשוט הקפידו לשלב ״טקסט חי״ במקומות שניתן ושהכי פחות פוגעים בעיצוב.

* חשוב לציין כי במקרים מסוימים, בעיקר מקרים של דומיינים חדשים יחסית שטרם צברו ותק בקרב ה-ESP’s, גם שליחת אימייל שכולו טקסט לא בהכרח תסייע וייתכן שהודעה שכזו תגיע לספאם. על מנת ״לצאת מזה״ השולח נדרש לעבוד בשיפור הדירוג של הדומיין וה-IP שממנו נשלחים האימיילים שלו. מדובר בתהליך של מס׳ שבועות / חודשים שאם ייעשו נכון בסופם הדומיין והשולח ״יוכשרו״ ויועברו ל-inbox או ל-Promotional. חשוב לציין, שנושא המעבר ל-inbox ולא ל-Promotaional או לספאם הוא נושא עמוק וישנם מגוון רחב של פרמטרים שיכולים להשפיע. תחום זה נקרא בעולם ה-email marketing עבירות (Deliverability) והוא מקצוע בפני עצמו. בקרוב מאוד אפרסם מדריך ייעודי על הדרך לייצר מיילים כמה שיותר עבירים.

8. אל תהיו כבדים!

הקפידו על תמונות ששוקלות הכי פחות שתוכלו ועל המייל בכלליות שיהיה כמה שיותר ״רזה״ בקילו בייטים. כלל אצבע – מומלץ כי האימייל כולו לא ישקול יותר מ-100-150Kb, הסיבות להמלצה זו הן מרובות אך המרכזיות שבהן:

* ה-ESP יראו בכם כשולחי פרסומות.

* הלקוח יסבול מחוויה לא טובה, הוא יפתח מיילים עם תמונות כבדות שרוב הסיכויים שיטענו לאט מאוד או לא יטענו כלל ויגיעו ״שבורות״.

כמובן שישנם מקרים ש״אין ברירה״ ויש GIF של קמפיין או אוסף תמונות שלא ניתן לדחוס, במקרה חד פעמי כזה או אחר ״לא נורא״ הדירוג הוא משהו מצטבר ואימייל ״בעייתי״ אחד לא יפגע בו בצורה כל כך דרסטית, אבל ככלל – תעדיפו אימיילים ״רזים״. הממוצע היום שנשלח על ידי אתרי e-commerce או מפרסמים במרכזיים בישראל הוא משקל של 1-1.2Mb שזו חריגה מטורפת מההמלצות של Gmail ושאר ה-ESP’s, גם אם לא תצליחו לעמוד במגבלה של 100Kb, תשתדלו לא לחרוג מעבר ל-250-300Kb ככל שניתן (לעיתים כמובן שאין ברירה בשל קמפיין ספציפי מרובה צילומים כבדים שבעייתי לדחוס).

9. שלבו הנעה לפעולה (CTA) ברורה וחדה

אם האימייל שלכם קורא למשתמשים להגיע לרכוש מהקולקציה החדשה באתר ה-e-commerce שלכם, אז תאמרו זאת ותגרמו להם לרצות להקליק על-מנת לעבור לאתר ולבצע את הרכישה

או אם הוא קורא למשתמשים ״לרוץ לחנות״ לרכוש ספר או מעדן או רהיט חדש – אז תניעו אותם לפעולה ותתנו להם משהו לזכור שיהיה קליט ומדרבן.

במילים פשוטות – נכון שהמשתמשים יודעים לקרוא, נכון שהם מבינים שאם הם רוצים את הבגד / מוצר / חופשה / רכב / הלוואה (או כל דבר אחר שאתם מציעים) שיש באימייל הם צריכים להקליק או להגיע או לעשות פעולה אחרת – אבל עדיין פעמים רבות ה-CTA הנכון הוא ההבדל בין האם הם ישתעשעו עם המחשבה לבצע פעולה ויסוגו או אשכרה יבצעו אותה.

הדעות חלוקות האם נכון לשלב הרבה הנעות לפעולה במייל או הנעה לפעולה מרכזית אחת ואין ממצא אחד מובהק שאפשר לפעול על פיו בצורה נחרצת. עם זאת, מניסיוני העשיר מאוד עם דיוור (עשרות מיליוני אימיילים לאורך השנים) הנעה לפעולה אחת בולטת (גג 2) במיקום נכון לרוב תביא תוצאות טובות יותר*

10. תהיו כמה שיותר נגישים

שילוב של סטריפ יצירת קשר באימייל (בדר״כ נהוג למקם אותו בפוטר) יספק למשתמשים שלכם נוחות מקסימלית ותחושת ביטחון גבוהה בנוגע לאימייל שלכם ובכך יספק ל-ESP’s הבנה שאתם לא ״ספאמרים״ אלא חברה רצינית שמעוניינת לשרת את לקוחותיה. על-מנת שהסורקים של Gmail ודומיה יוכלו להבין שסטריפ יצירת הקשר שלכם הוא אכן צור קשר ועל-מנת שיהיה נוח למשתמשים להשתמש בפרטי יצירת הקשר – רצוי לשים את פרטי הצור קשר כטקסט חי שאפשר להקליק עליו על-מנת לחייג או לשלוח מייל או וואטסאפ וכו׳ ולא כתמונה.

11. תסירו, אל תסתירו!

אם הייתי מציע לכם את שתי החלופות הבאות:

הראשונה – המשתמש שלכם יסיר את עצמו מרשימת התפוצה שלכם ויפסיק לקבל מיילים פרסומיים.

השנייה – המשתמש יתעצבן שהוא לא מבין איך הוא לעזאזל מסיר את עצמו וידווח על המייל כספאם או Abuse וכמובן יפתח סנטימנט שלילי נגד המותג שלכם.

איזו חלופה הייתם בוחרים? מקווה מאוד שצעקתם לעצמכם בלב – ״ברור שאת הראשונה!״ ובצדק.

אל תאנסו את הלקוחות שלכם לקבל מכם אימיילים ותכבדו את הרצון שלהם להפסיק לקבל דיוורים, לקוח שמעוניין להסיר את עצמו מרשימת הדיוור שלכם הוא לא בהכרח לקוח ״אבוד״ ולא בהכרח לקוח שיש לו סנטימנט שלילי כלפי המותג שלכם, זה רק אומר שלא בא לו לקבל מכם אימיילים, מסיבותיו שלו. תנו לו למצוא את דרך ההסרה בצורה הכי בולטת ופשוטה שיש, בסופו של דבר זה טוב ללקוח (הוא מקבל את מבוקשו), טוב לכם, טוב ליחסים שלכם עם הלקוח וטוב ליחסים שלכם עם ה-ESP’s השונות.

ממחקר שביצענו לאחרונה עבור אחד מלקוחותינו (לקוח יחסית גדול עם רשימת מאושרי דיוור של יותר מ-600,000 מדוורים) הראה כי לקוחות שהסירו את עצמם מערוץ תקשורת אחד (אימייל או מסרון) אבל המשיכו לקבל פרסומים בערוץ התקשורת השני הוכחו כלקוחות חוזרים ומעורבים מאוד ואף הגדילו את המעורבות בערוץ בו הם לא הסירו את עצמם! לדוגמה: לקוח שהסיר את עצמו ממיילים אבל המשיך לקבל מסרונים, הגדיל את המעורבות שלו עם המסרונים (פתח יותר, הקליק יותר, הגיב יותר).

מה המסקנה? העובדה שלקוח מסוים החליט שהוא מעוניין להפסיק לקבל מכם אימיילים לא אומר שהוא לא ישמח לקבל מכם הודעות פוש, סמסים, פרסומים ברשתות חברתיות או פשוט סתם להגיע לאתר / חנות שלכם מיוזמתו, אז תכבדו אותו ותאפשרו לו את הבחירה, זה עדיף מ״להרוס״ איתו את היחסים.

12. אם לא תבדקו, איך תדעו?!

אז בדקתם והחלטתם שיש סיבה והצדקה להוציא אימייל, בחרתם נושא וקונספט, הגדרתם KPI, עיצבתם, קבעתם שורת נושא ו-Preheader מעולים, בניתם אימייל נכון וחכם שיעבור כל מסנן ספאם שיעמוד בדרכו ועכשיו הגיע הזמן לשלוח את האימייל לכולם, לא ככה? ממש לא!

עכשיו הגיע הזמן להתייעץ עם המשתמשים שלכם במטרה להבין מה מעניין אותם ומה הם מעדיפים או במילים אחרות – A/B testing Baby!

אוקיי, הבנו – צריך לבדוק ולעשות A/B testing אבל מה בודקים? את הכותרת, את ה-preheader, את העיצוב או את ה-CTA?

התשובה תלויה כמובן ב-Time to market (באיזו מהירות המייל צריך לצאת), ב-KPI שהגדרתם וכמות הקשב שיש לכם מבחינת כוח אדם זמין לעבוד בזה, מה שבטוח שאתם חייבים לבדוק בכל מצב זה את הפרמטר שמשפיע באופן ישיר על ה-KPI שהגדרתם, לדוגמה:

אם ה-KPI שהגדרתם הוא להגיע לאחוזי פתיחה כמה שיותר גבוהים – אזי הכי חשוב יהיה לבדוק את הכותרת וה-Preheader, שכן מתפקידם הוא לגרום לאנשים לפתוח את האימייל.

מאידך – אם ה-KPI של האימייל היה אחוזי הקלקה כמה שיותר גבוהים – אז נכון יהיה לבחון את ה-CTA והעיצוב הכללי של האימייל (כמובן שגם לכותרת ול-Preheader תהיה השפעה בכל מצב וכל החלקים הללו שלובים זה בזה, אבל עדיין צריך להחליט על פרמטר מרכזי לבחינה).

ואילו אם ה-KPI היה לייצר מכירות באתר אז אולי נכון יהיה לבדוק בכלל את העיצוב ואת המידע הטקסטואלי שיש באימייל – האם הוא שיקף נאמנה את מה שמוצע באתר שלכם והמשתמשים הגיעו לאתר כשברור להם מהי הצעת הערך? האם הלינק הפנה למקום הכי יעיל ונכון באתר לטובת ייצור מכירות?

נקודה נוספת שחשוב לתת עליה את הדעת ב-A/B testing היא זו – לא בכדי קוראים לזה A ו-B ולא A ו-A.1 או B ו-BB – המטרה היא לבחון שתי חלופות שונות מהותית זו מזו.

לא אחת אני נתקל במפרסמים שמבצעים בחינה בין מס׳ חלופות שהשוני ביניהן הוא אגבי אם בכלל, זה בזבוז זמן ובזבוז של הכלי החשוב כל כך של A/B testing, חשוב מאוד לייצר שונות מקסימלית בין הוריאציות, דוגמה למצב של חוסר שונות:

כותרת א׳ – עכשיו באתר ל-48 שעות בלבד, כל הפיג׳מות ב-17% כולל כפל מבצעים | פרסומת

פרהאדר (preheader) א׳ – דיסני, הלו קיטי, אנה ואלזה ועוד >>>

כותרת ב׳ – כל הפיג׳מות ב-17% הנחה כולל כפל מבצעים, עכשיו ל-48 שעות בלבד | פרסומת

פרהאדר (preheader) ב׳ – דיסני, הלו קיטי, אנה ואלזה ועוד >>>

מצב שכזה לא באמת בודק משהו וגם אם, בטעות, תהיה שונות בין התוצאות היא תהיה מינורית אם בכלל ותנבע מסטייה סטטיסטית ולא מעבר לכך.

דוגמה לשונות בוריאציות:

כותרת א׳ – עכשיו באתר ל-48 שעות בלבד, כל הפיג׳מות ב-17% כולל כפל מבצעים | פרסומת

פרהאדר (preheader) א׳ – דיסני, הלו קיטי, אנה ואלזה ועוד >>>

כותרת ב׳ – It’s pajama Sale… | פרסומת

פרהאדר (pr-header) ב׳ – ל-48 שעות בלבד באתר, כל הפיג׳מות – דיסני, הלו קיטי, אנה ואלזה ועוד ב-17% הנחה!

הדוגמאות מתייחסות לכותרת, אבל אותה שונות צריכה להתקיים בכל מבחן שבחרתם לעשות, בין אם הוא ב-CTA, בעיצוב, בכותרת, ב-preheader או בכל פרמטר אחר שהחלטתם שאתם מעוניינים לבדוק.

A B Testing

 

לסיכום: פרסום באמצעות אימייל (email marketing) הוא כלי פרסום חזק, ממוקד ואיכותי שיכול לייצר לעסק שלכם ROI מדהים ולהוות ערוץ תקשורת מרכזי מול לקוחותיכם. על-מנת שהוא אכן ימצה את הפוטנציאל הגלום בו אני ממליץ להקפיד על 12 כללי הזהב המפורטים במאמר זה ולהתייחס לערוץ הזה בצורה הכי מקצועית שניתן, ככל שתהיו ״על זה״ ותקפידו קטנה כגדולה, כך תשפרו את הביצועים ותניבו תוצאות מדהימות.



רוצה לרוץ מהר יותר?

תן לנו לעזור לך לחבר את השיווק והטכנולוגיה בארגון שלך בצורה הכי נכונה, יעילה ומהירה, כדי להעיף את התוצאות קדימה!

תדברו איתי
Back top top