Skip to Content Contact Us
דף הבית » בלוג » אינסטה קארט עם מחיקה של 38% בשווי
אינסטה קארט עם מחיקה של 38% בשווי

אינסטה קארט עם מחיקה של 38% בשווי

Zevik

אפריל 9, 2022

זוכרים שדיברנו כמה וכמה פעמים על השווים הפקטיביים שיוניקורנים פרטיים מחזיקים? (מי שפספס.ה את הפוסט שלי על ״הגיוס של ראפיד״ – לינק בסוף הפוסט הזה) אז הינה הסנונית הראשונה – אינסטה קארט עם מחיקה של 38% בשווי, ירידה מ-39$ מיליארד ל-24$ מיליארד (וגם זה לדעתי עדיין לא משקף את השווי האמיתי שצריך להיות לה נכון למצב השוק היום), אבל מה שמעניין בסיפור הזה הוא לא אינסטה קארט עצמה, אלא המאפיינים וההשלכות של הדוגמה הזו, אבל לפני שנדבר עליהם בואו נבין את הסיפור של אינסטה קארט:

1. אינסטה קארט היא המותג המוביל למשלוחי מזון (סופר מרקטים) עד הבית בארה״ב. בגדול הרעיון שלהם דומה מאוד לרעיון של וולט, DoorDash ואחרים, רק שהם מתמחים במוצרי סופר מרקט ולא במסעדות וכדומה

2. החברה הוקמה בסיליקון ואלי לפני 10 שנים והיא המובילה בתחומה בארה״ב עם הכנסות מוערכות של 1.8-2 מיליארד דולר ב-2021, למעלה מ-10 מיליון משתמשים פעילים ויותר מ-500 אלף מלקטים ברחבי ארה״ב

3. אינסטה קארט עברה שנה לא פשוטה ב-2021 במסגרתה היא אומנם הגיעה לשווי שיא של 39$ מיליארד (בעיקר בשל הפיק של הזמנות סופר מהבית בזמן הקורונה) אבל מצד שני ביצעה חילופים בהנהלה, כולל פרישה של המנכ״ל (שיסד את החברה) והחלפתו בבכירה שהגיעה מפייסבוק פידג׳י סימו (Fidji Simo)

4. באופן מפתיע מאוד אינסטה קארט היא זו שיזמה את הורדת השווי הזו ל-24$ מיליארד, משמע – היא לא נאלצה לבצע גיוס בשווי נמוך יותר או קיבלה שווי נמוך יותר מהשוק, היא הזמינה הערכת שווי והורידה את שווי החברה לשווי שנקבע בהערכה (כאמור 24 במקום 39 מיליארד דולר)

5. ב-2021 ההערכות היו שאינסטה קארט תצא להנפקה במהלך 2022, נכון להיום זה לא בטוח בכלל שהם ילכו על זה (אם כן אני יכול להעריך שהשווי שהם יקבלו יהיה אפילו נמוך יותר מ-25$ מיליארד)

6. הנימוק של אינסטה קארט להורדה היזומה של השווי הוא טובת העובדים. דוברים שונים של החברה ציינו שהסיבה המרכזית להורדת השווי היא ניסיון לייצר אטרקטיביות עבור עובדים קיימים וחדשים. איך? כי כעת הם יקבלו הטבות מניתיות ואופציות במחיר שיותר תואם את מצבה של החברה ומגלם בתוכו את הפוטנציאל הגלום בה מבחינת עליית ערך בשנים הקרובות, שהם כמובן יכולים ליהנות ממנו במסגרות האופציות, RSU’s וכו׳ שהם מקבלים עד כאן הסיפור הנקודתי של אינסטה קארט, אבל כאמור מה שיותר חשוב בעיני הוא הנגזרת של זה על השוק כולו – בימים האחרונים זה נראה שהמהלך של אינסטה קארט מעורר שיח נרחב בנוגע לשווים של היוניקורנים הפרטיים (הגיע הזמן!) ומעלה תהיות בנוגע לאופציות העדיפות עבור כל אותם ״יוניקורנים פרטיים״ – האם זה נכון לייצר הורדת שווי יזומה כמו אינסטה קארט? האם נכון פשוט לצאת לסיבוב נוסף בסכום נמוך יותר מהגיוס הקודם (DownRound)? אולי פשוט להוריד את הראש מתחת למים, להקטין BurnRate ולצפות שעוד שנה – שנתיים הטרפת תחזור והשווים יחזרו? אז אני אוסיף כאן את ה-2 סנט שלי ברשותכם.ן:

1.הריבית בארה״ב (וכנראה גם בישראל) צפויה להעלות עד סוף 2022 ל-2%-3%, זה אחרי שנים בהן היינו בריבית אפסית. לא צריך להיות מומחה למאקרו כלכלה כדי להבין את המשוואה הפשוטה הזו – כאשר הריבית עולה, חלופות ההשקעה שקשורות באופן ישיר בריבית הופכות להיות אטרקטיביות יותר וזה מניע כסף החוצה משוקי ההון בכלל וההון סיכון בפרט לשווקים מסורתיים וסולידיים יותר (שפתאום נותנים ריבית סבירה)

2. הקורונה כבר יחסית נעלמה (טפו טפו) ואיתה גם הטירוף של א.נשים סגורים בבית ומזמינים כל דבר מהדיגיטל, מתקשרים עם העולם רק דרך וידאו או דיסקורד וכו׳…

3. הסנטימינט בשווקים השתנה. חשוב להבין שהמצב היום הוא לא של סנטימנט שלילי כלפי הטכנולוגיה עצמה, אני לא חושב שיש מישהו שמטיל ספק בעובדה שטכנולוגיה משנה ותמשיך לשנות את העולם כמעט בכל תחום. הסנטימנט השלילי הוא כלפי המכפילים והשווים והוא פשוט סממן של התפכחות – אם ב-2020-2021 היה נראה שכל דבר שיש עליו את ״אבק הכוכבים״ של טכנולוגיה קיבל שווים חסרי פרופרוציה, אז זה נראה שבשנים הקרובות הגישה תהיה בררנית יותר וחברות ידרשו להציג רווחיות או לפחות תזרים חיובי מפעילות שוטפת, ידרשו להציג תוכניות לרווחיות, יעילות תפעולית, חסמי תחרות וכו׳ – כמובן לצד פוטנציאל צמיחה וכדומה

4. אם משקללים את הפרמטרים שציינתי לעיל (הריבית, הסנמטינט והירידה במכפילים, היעלמות הקורונה), אז במינ׳ כמעט כל סטארט אפ שהשווי שלו בגיוס האחרון ב-2020-2021 היה מאות מיליוני דולרים וצפונה, שווה היום לפחות 30%-50% פחות מהשווי ההוא (גם זה בהנחה שהוא עמד ביעדים ותחזיות הצמיחה שהוא נתן בגיוס הקודם) – וזה אומר שלחברות האלו יש את אותן ברירות שהיו לאינסטה קארט – לנסות להתגלגל עם הכסף שיש כבר בבנק בד בבד עם ניסיון להקטין את ה-Burn Rate ולהגדיל את הזמן שהכסף הזה יכול לשמש אותן או להוריד את השווי בצורה יזומה או לחכות לגיוס הבא ולעשות אותו בשווי נמוך יותר. הבעיה נהיית מורכבת יותר אם מנתחים רגע לעומק את האופציה הזו של להתגלגל עם הכסף הקיים ולהקטין את ה-Burn Rate. למה? כי מלכתחילה הגיוסים המטורפים גילמו בתוכם גידולים של עשרות אחוזים בהכנסות (אם לא יותר) בין שנה לשנה, שזה אומר שהחברה צריכה לא להקטין הוצאות אלא להגדיל אחרת איך היא תייצר עוד הכנסות? אבל בד בבד ארה״ב, ישראל ומדינות רבות אחרות באינפלציה, שזה אומר שהכל מתייקר – חשמל, שכר, דלק, רכבים, שכירות, מזון, מדיה וכו׳ – כך שהיא צריכה להגדיל פעמיים – פעם אחת בשביל לצמוח, לייצר עוד הכנסות ולעמוד ביעדים שמלכתחילה העניקו לה את השווי שהיא קיבלה ופעם שנייה כי הכל מתייקר, אבל מצד שני אמרנו שהיא רוצה להקטין Burn Rate אחרת היא תצטרך גיוס בשווי נמוך בקרוב… בקיצור פלונטר.

גם האופציה שאינסטה קארט בחברה (הורדה יזומה של השווי מצד החברה ללא גיוס) היא אחלה והיא אולי אצילית וכו׳ כלפי העובדים, אבל היא לא פותרת את הבעיה לחלוטין כי אינסטה קארט בסוף תצטרך לגייס כסף (ואז לא בטוח בכלל שהמשקיעים החדשים או השוק במקרה של הנפקה יסכימו עם הוליואציה החדשה) או להקטין Burn Rate כך שהיא עשתה מהלך שהוא בראש ובראשונה מורלי ומראה על בגרות ורצינות כדי לשפר את המורל של העובדים.ות ולהראות לשוק שהיא רצינית לפני ההנפקה (כאמור לא בטוח שלמרות זאת הם ילכו על זה בסוף).

לסיכום – אני חושב ש״באמת של החיים״ אין לחברות האלו הרבה אופציות – האם להוריד שווי בצורה יזומה ובכך לשלוט בשווי החדש ולנהל את השיח (גם כלפי העובדים וכו׳ – תחשבו על זה שאינסטה קארט הייתה נאלצת לגייס לפי 15$ מיליארד שווי – כנראה זה היה מייצר מהומת אלוהים בקרב העובדים ובריחה של עובדים ואווירה לא טובה וכו׳) או האם לחכות לסיבוב הבא ולראות מה יהיה השווי החדש, כל אלו עניינים בעיקר סמנטיים. בתכל׳ס החברות האלו לדעתי צריכות לעשות בראש ובראשונה דבר אחד וזה להקטין את ה-Burn Rate על מנת להיערך לכל תרחיש שלא יבוא ובמציאות של אינפלציה ושל מדיה מתייקרת (אל תדאגו פייסבוק וגוגל ואחרות יעמדו ביעדים שלהן, הן ימשיכו להרוויח והמדיה ככה״נ תמשיך להתייקר) זה אומר במילים פשוטות – קיצוצים! קיצוץ של תקנים, הפסקה של התפזרות מטורפת (טיסות לתאילנד, משכורות עתק, הופעות ואירועים מנקרי עיניים) ואולי אפילו גם פיטורים, כן-כן, פיטורים בהייטק, לא שמענו את זה הרבה מאוד שנים אבל זה לגמרי תרחיש סביר ל-2022 ואפילו יותר ל-2023 כשחשבונות הבנק יתחילו להתרוקן מגיוסי הענק של 2020-2021. ככל שחברות טק פרטיות בעולמות השווי האלו של מאות מיליוני דולרים ומעלה יבינו את זה, כך לדעתי מצבם ייטב והיכולת שלהן לעבור את השנים הקרובות בצורה מוצלחת תשתפר.

*כתבתי בעבר לא אחת גם על האופציה של להימכר או להתמזג עם חברות אחרות, זו כמובן גם אופציה

**כמובן שאם מאיזושהי סיבה יהיה שינוי דרמטי במדיניות של הבנק המרכזי האמריקאי בנוגע להעלאות הריבית אז חלק גדול מהחששות יתפוגג, אבל אני עדיין מאמין שהשוק לא יחזור לטירוף שהיה ב-2020 ו-2021 ולא יעניק מכפילים כאלו על הכנסות כמו שראינו ב-2020 ו-2021

*** זה הפוסט שכתבתי על ראפיד והתייחסתי בהרחבה לנושא הזה של השווים של הבועה ביוניקורנים הפרטיים שמסרבת להתפוצץ >>> https://bit.ly/3NnBHci. למען הסר ספק ציינתי שם ואציין גם כאן, אני הכי פרו יוניקורנים ישראלים, זה מצוין למשק, מצוין ליזמים.ות, לעובדים.ות ולכולם, אבל אני נגד התמונה המעוותת שהצטיירה כאן בשנים האחרונות שהכל ורוד וכל אחד יכול לעשות חברה של מיליארדי דולר בשניה ושאפשר לבזבז מיליוני דולרים על הופעה או טיול לתאילנד כשאתה חברה הפסדית או לחלק משכורות הזויות לכל עובד.ת בלי חשבון (לעוות בכך את שאר השוק ולפגוע בחברות ״רגילות״ שצריכות היגיון כלכלי בעסק שלהן ולא יכולות להתחרות עם המשכורות האלו)

**** כמובן שאם יוניקורן X או פוקימון Y הצליחו מאז הגיוס האחרון להתעלות על התחזיות שליוו את הגיוס (שמגלמות כבר צמיחה גבוהה מסוימת) אז אולי הם כן יצליחו לשמר את השווי של הגיוס האחרון ואולי אפילו להתעלות עליו. חשוב להבין שאם זה המצב, זה לגמרי חריג ויוצא מין הכלל שאינו מעיד על הכלל

Back top top