Skip to Content Contact Us
דף הבית » בלוג » פוסט שלישי בסדרת הפוסטים שלי ״מורה נבוכים למטא-וורס״
פוסט שלישי בסדרת הפוסטים שלי ״מורה נבוכים למטא-וורס״

פוסט שלישי בסדרת הפוסטים שלי ״מורה נבוכים למטא-וורס״

משה רדמן

דצמבר 15, 2021

A6f8ac5e 675e 81e8 9882 D8b5d9c5de6a

פוסט הזה הוא שלישי בסדרת הפוסטים שלי ״מורה נבוכים למטא-וורס״, בפוסטים הקודמים עסקנו בשאלות כמו – מה זה המטא-וורס? מה אפשר יהיה לעשות בו? אילו שאלות אתיות הוא מעלה? ועוד, אם פספסתם.ן את הפוסטים הקודמים, הם מחכים לכם.ן ממש כאן: פוסט ראשון בסדרה – מה זה המטא-וורס? >>> https://bit.ly/3pVJF38
פוסט שני בסדרה – מה עושים שם ושאלות אתיות הוא מייצר? >>> https://bit.ly/3FhtlxX
בפוסט הזה (כאמור השלישי בסדרה) אני רוצה להכיר לכם.ן כמה מהשחקניות המובילות במירוץ ליצירת המטא-וורס הלכה למעשה. אז בלי יותר מידי סמול טוק, בואו נתחיל:מטא (לשעבר פייסבוק) – מטא היא אחת הקטריות הגדולות ביותר של הדור הנוכחי של האינטרט כמו שאנחנו מכירים אותו (נקרא בדר״כ Web 2.0). היא זו שהכניסה לחיינו בעוצמות את הרשתות החברתיות, בהתחלה עם פייסבוק ואחר כך עם אינסטגרם וכנ״ל באפליקציות מסרים בהתחלה עם מסנג׳ר ואחר כך עם וואטסאפ, ועם כל הביקורת (המוצדקת בלא מעט מהפעמים) היא גם החברה היחידה שהצליחה לחבר למעלה מ-3 מיליארד משתמשים ברחבי העולם למערך האפליקציות שלה (מספר בלתי נתפס בכל קנה מידה), אבל למרות היותה ״בליבה״ של האינטרנט בתצורה הנוכחית שלו, ההתנהלות של החברה בחודשים האחרונים, שהגיעה לשיאה באירוע לפני כשבועיים ובשינוי השם, מעידה על כך שפייסבוק ככה״נ מבינה שהעסק הקיים שלה (הרשתות החברתיות, מודל הפרסום והמסחר בדאטה וכו׳) הוא כזה שעבד עליו הכלח, נכון הם כנראה עוד יכניסו ממנו כמה מאות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות, אבל זה חדשות של אתמול וצוקרברג (כיאה לאדם שכבר שינה את העולם פעם אחת וגם הגיע לשווי של יותר מ-100 מיליארד דולר לפני גיל 35) מנסה להיות רלוונטי וחלוץ בחדשות של מחרתיים – המטא-וורס. זו הסיבה שפייסבוק משקיעה מיליארדים רבים של דולרים בפיתוח כלים, תוכנות, חומרה ובכלל בעולמות ה-VR וה-AR. על פי הודעת החברה בשיחת האנליסטים האחרונה סביב דו״חות רבעון 3 – היא צפויה להשקיע לפחות 10 מיליארד דולר בנושאים שקשורים למטא-וורס רק ב-2021! אבל……

למרות הסכומים חסרי התקדים והפוקוס הקיצוני על המטא-וורס, אני לא בטוח בכלל שפייסבוק תצליח להגיע ליעד שלה ולהוביל את המטא-וורס, למה? כדי להבין את זה צריך להבין גם את הבסיס של פייסבוק אל מול שאר המתחרות, אז נתחיל מפייסבוק. הבסיס לפעילות ה-VR וה-AR של פייסבוק היא חברת אוקולוס (Oculus), חברה שנרכשה על ידי פייסבוק במרץ 2014 בסכום (שאז בזמנו נשמע דמיוני לשלם עבור חברה יחסית קטנה) של 2.3 מיליארד דולר! מה שנראה היום ככסף קטן מול ההשקעות שפייסבוק משקיעה בתחום ברמה השנתית אבל בזמנו נתפס כהשקעה מוזרה ויומרנית. בחזית של פעילותה של פייסבוק בעולמות וירטואליים יש את משקפי ה-VR שלה Oculus VR Quest 2, שהן ללא ספק משקפי ה-VR הנמכרות ביותר בעולם ומלבד האיכות המעולה שהן מספקות, הן גם מובילות בפער ניכר במונחי עלות-חוויה (עולות כ-300$ בלבד), בנוסף למשקפיים הנפוצות מאוד, פייסבוק מקדמת גם את פרויקט Horizon שנכון להיום מורכב משני רכיבים משמעותיים, הראשון הוא פרויקט Horizon Workrooms שבגדול מאפשר לעסקים לייצר עבור העובדים שלהם חדרי ישיבות וירטואליים ומשרדים וירטואליים באופן שמאפשר להם (לעובדים) להצטרף לפגישה או להגיע למשרד הוירטואלי עם האווטאר שלהם, אבל לא מדובר ברק ב״מתחם וירטואלי״ אלא בחוויה מתקדמת יותר עם יכולת לשלב אלמנטים מהמציאות עצמה כמו לדוגמה – להקליד במרחב הוירטואלי עם האווטאר אבל הנתונים שנכתבים והתוכנות שנפתחות וכו׳ (במרחב הוירטואלי על המחשב הוירטואלי) אשכרה נשמרים במחשב האמיתי של אותו עובד, כן-כן אתה מקליד עם האווטאר שלך במחשב הוירטואלי בחדר ישיבות הוירטואלי אבל המידע נכנס באמת למחשב האמיתי שלך בעולם האמיתי… הפרויקט השני המשמעותי של פייסבוק נקרא Horizon Worlds והוא בגדול מתיימר להיות אקו-סיסטם של עולמות וירטואליים שבהם נוכל לחיות, לבלות, ללמוד וכו׳ עם האווטארים שלנו, קצת דומה לחוויות של רובלוקס או ה-Servers של מיינקראפט, אבל ב-VR ולא בדו מימד. ה-Horizon Worlds עוד לא הושק למעט גרסת בטא מאוד מאוד עקרה, אבל פייסבוק עושה סביבו כבר הרבה בילד אפ ובגדול מכוונת לכך ש-Horizon Worlds יהיה סוג של ״שער״ של משתמשים אל תוך המטא-וורס (דיי דומה לאפ סטור או גוגל פליי בהקשרים מסוימים). מלבד המשקפיים של אוקולוס ופרויקטי ה-Horizon, פייסבוק מנסה לשחק על כל המגרש בכל הנוגע למטא-וורס (תולדה לדעתי של הטראומה שלהם מזה שהם כמעט פספסו את מהפכת המובייל ובגלל זה נמצאים בתלות ובנחיתות מובנית מול אפל, מיקרוסופט וגוגל) החברה עובדת על עוד לא מעט טכנולוגיות בתחומים הקשורים למטא-וורס, ממנועים וכלים למפתחים, דרך עדשות מיוחדות ל-AR, משקפי AR, משקפי VR חדשות (הוצגו ״בקטנה״ באירוע האחרון תחת השם ׳פרויקט קמבריה׳) ועוד. אז עם כל הרצון וההשקעה הללו…
למה לדעתי החזון של פייסבוק ״להוביל את המטא-וורס״ לא יתממש? משתי סיבות עיקריות:

1. לחברה יש תדמית בעייתית מאוד, גם בעיני הציבור וגם בעיני עיתונאים ופוליטיקאים ברחבי העולם (בפרט באירופה וארה״ב) ואני לא בטוח ששינוי השם או שינוי הפוקוס יעזור להם להתחמק מתביעות, חקירות והגבלות שחלקן כבר בשלבים שונים של יציאה לדרך. נכון לכולנו יש זיכרון קצר, אבל המקרה של פייסבוק הוא יחסית חריג לדעתי, ביחוד לאור העובדה שבמקביל למעבר לפוקוס על מטא-וורס מכונת המזומנים של פייסבוק שמגיעה מפרסום ממשיכה להדפיס כסף (ולעצבן עוד א.נשים)

2. פייסבוק היא חברת תוכנה, במהות שלה, ב-DNA שלה. נכון – יש לה המון כסף להשקיע ולהפוך את עצמה לחברת חומרה ותשתיות אבל זה לא רק עניין של כסף. עד כה למעט Oculus Quest 2 לא ראינו ממנה חומרה ברמה גבוהה. כפי שציינתי במירוץ שלה לעבר המטא-וורס פייסבוק בחרה בדרך מאוד יומרנית שבה היא מפתחת את כל הרכיבים בשרשרת הערך בעצמה (בדומה לטסלה ברכב או לאפל במוצרים שלה), ממערכת ההפעלה, דרך המשקפיים והעדשות ועד חנויות האפליקציות, תוכנות המפתחים וכו׳ וכו׳ – הכל. בעיני זה הרבה מידי בשביל חברה שעד לפני שנה – שנתיים התעסקה בעיקר בהקמה, ניהול ושיפור של אפליקציות (מבלי חלילה לזלזל, זו פשוט מורכבות מסוג אחר).

אז עד כאן פייסבוק, היא קיבלה את הבמה מבחינתי לא בשל היותה מובילת התחום (כי היא לא, לפחות לא כרגע) אלא בשל היותה החברה שהכניסה לראשונה את המטא-וורס לתודעה של המיינסטרים. אבל כמו שציינתי פייסבוק ממש לא לבדה במשחק הזה יש במגרש הזה של המטא-וורס עוד לא מעט שחקניות, חלקן נמצאות הרבה לפני פייסבוק מבחינה טכנולוגית, כוח אדם, ידע וניסיון בתחומים הרלוונטיים. המרכזיות שבהן:

רובלוקס (Roblox) – רובלוקס היא פלטפורמת חוויות בעולמות וירטואליים שנוסדה ב 2004, אבל את הקפיצה הגדולה שלה עשתה בעיקר בשנתיים האחרונות (הרבה הודות לקורונה ולהנפקה של החברה) ובמועד כתיבת שורות אלו החברה נסחרת בנאסד״ק לפי שווי חברה של למעלה מ-55 מיליארד דולר. למרות שרובלוקס היא פלטפורמת חוויות דו מימדית (רגילה, על מסכים רגילים) ללא שימוש (כרגע לפחות) ב-AR ו-VR, בעיני היא הדבר הפעיל הכי קרוב שיש היום למטא-וורס (כפי שאני מדמיין אותו). הסיבה לכך היא העובדה שהפלטפורמה מאפשרת למשתמשים לייצר לעצמם ממש זהות דיגיטלית (באמצעות אווטאר) ואותו אווטאר יכול לנוע בחופשיות בין יותר מ-20 מיליון חוויות! מדיסנילנד ועד לאס ווגאס, מהרי האלפים ועד האמזונאס, תחשבו על סיטואציה או מקום כלשהו בעולם וסביר להניח שמישהו כבר יצר אותם בתוך אותן 20 מיליון חוויות שזמינות היום לשימוש ברובלוקס. אז איך הרובלוקס הזה עובד? יחסית פשוט!
כל משתמש ברובלוקס (ניתן להשתמש בפלטפורמה ממחשב, סמארטפון, טאבלט או קונסולה לבחירתכם) מייצר לעצמו אווטאר אותו הוא כמובן יכול לשפר ולשפץ כאוות נפשו, עם האווטאר שלו הוא יכול לנוע בין אותן 20 מיליון חוויות, הוא יכול ללכת עם חברים (עם האווטאר שלהם כמובן) ללונה פארק ולאחר מכן לסרט או לשחק כדורסל הוא יכול לקפוץ למצרים העתיקה ומשם לניו יורק החדשה ועוד ועוד (20 מיליון ״עודים״). אז מה כל כך ״מטווארסי״ ברובלוקס? ראשית אחדד (אם קראתם את החלקים הקודמים בסדרת הפוסטים הזו בוודאי כבר הבנתם את זה), המטא-וורס הוא לא מקום או פלטפורמה של חברה אחת, המטא-וורס הוא השם הכולל למערכת האינטרנטית החדשה שתיווצר כאן בשנים הקרובות ותאפשר לעבור בין מציאות מדומה לרבודה או לאינטרנט ״רגיל״ ללא בעיה ובצורה חופשית ורציפה ולכן אין ולא יהיה ״מטא-וורס״ של חברה א׳ או ב׳ וגם לא תהיה ״מנצחת״ במירוץ הזה אלא רק חברות שישחקו תפקיד משמעותי ופחות במציאות החדשה, אבל מבין המוצרים והפלטפורמות שפעילות כרגע בשוק אני חושב שרובלוקס מכילה בתוכה הכי הרבה אלמנטים מתוך המטא-וורס כמו שאני מדמיין אותו. למה?

היא בנויה מעולמות וירטואליים – כאמור, יותר מ-20 מיליון כאלו (כולם נוצרים על ידי יוצרים ולא על ידי רובלוקס עצמה)

מתנהלת בתוך רובלוקס כלכלה עצמאית – בפלטפורמה יש מטבע מקומי שנקרא רובוקס (robux), המשתמשים בפלטפורמה יכולים להמיר דולרים לרובוקס ומשם כל מה שהם רוכשים בחוויות השונות – כרטיסי כניסה למתקנים בלונה פארק הוירטואלי, בגד לאווטאר, נשק מיוחד, כרטיסים למסיבה או כל דבר אחר – הכל משולם ברובוקס (בשנת 2021 היקף הרובוקס שמומר ומועבר מיד ליד ברובלוקס צפוי להגיע לכמה מיליארדי דולרים)

לאווטאר ברובלוקס יש זהות רציפה – לא משנה לאיזו חוויה המשתמש נכנס בפלטפורמה הוא תמיד יהיה עם האווטאר שלו, עם הבגדים והאייטמים שהוא רכש וכדומה

העולמות הוירטואליים נעים על מגוון רחב מאוד של תחומים – כמובן שבשל הגיל היחסית צעיר של השחקנים (67% מהמשתמשים מתחת לגיל 16) זה בעיקר משחקים, אבל יש גם חוויות לימוד, בילוי חברתי, מסיבות, קורסי העשרה ועוד

מה שבולט בחסרונו באופן מובהק הוא היעדר השימוש ב-VR ו-AR ובכלל הרמה הגרפית. נכון להיום הפלטפורמה משתמשת בגרפיקה יחסית בסיסית (בטח ביחס לפורנטייט ולפלטפורמות אחרות), אבל על פי פרסומים מצד החברה זה צפוי להשתנות בזמן הקרוב (הסיבה שהם בחרו בגרפיקה יחסית ״נחותה״ מלכתחילה קשורה לרצון שלהם לאזן בין חוויה מהירה וחלקה ויכולת להיות בו זמנית בחוויה עם מאות אלפי יוזרים לבין הרצון לייצר גרפיקה מציאותית)

כמו כן, חסרה היכולת לנוע מהפלטפורמה של רובלוקס לפלטפורמות אחרות, לדוגמה – לקחת את האייטמים, האווטאר ושאר הנכסים הדיגיטליים ולעבור איתם לפורטנייט או למיינקראפט או אולי אפילו לפיפ״א או לאוקולוס או כל מקום אחר (אבל זו לא בעיה ספציפית של רובלוקס זו בעיה של כל הפלטפורמות הרלוונטיות ואחד החסמים המרכזיים כרגע ביצירת המטא-וורס, זה עניין של זמן ושל הסכמות אובייקטיביות בין הפלטפורמות והחברות השונות על מנת שזה ייפתר).

לסיכום – רובלוקס שחקנית מעניינת מאוד במירוץ למטא-וורס, כרגע בעיקר בעולמות המשחקים והילדים – בני נוער (גיל ממוצע של משתמש ברובלוקס הוא פחות מ-16) אבל ניכר שהחברה רוצה (ומצליחה) להרחיב את היצע התכנים וכפועל יוצא את מגוון המשתמשים.

אפיק גיימס (epic games) – השחקנית השלישית שאני רוצה לדבר איתכם.ן עליה במירוץ למטא-וורס היא לא אחרת מ-epic games, החברה שהביאה לעולם את פורטנייט (ויש אומרים שינתה בכך את עולם הגיימינג והביאה אותו לשלב הבא באבולוציה שלו).אז מלבד פורטנייט (שהוא המוכר ביותר מבין המוצרים של אפיק), אפיק היא גם היוצרת והבעלים של Unreal engine המנוע המתקדם והמשמעותי יותר בעולם היום ליצירת עולמות וירטואליים. באמצעות Unreal engine יוצרי תוכן (משחקים, סרטים, סדרות, הדמיות) יכולים לייצר עולמות וירטואליים למגוון עצום של יישומים בקלות ומבלי שידרשו לפתח מנועי תלת מימד ופיזיקה וכדומה – מסרטים וסדרות (לדוגמה כל הסדרה המנדולריין נוצרה באמצעות Unreal engine), דרך Virtual Showrooms, משחקים ועוד ועוד. אפיק היא שחקנית משמעותית במירוץ למטא-וורס מכמה סיבות מרכזיות, הראשונה – היא ללא ספק החברה שדוחפת הכי חזק את הויזואליזציה של עולמות וירטואליים, גם Unreal engine וגם פורטנייט מגדירים מחדש את רמת הויזואליזציה שאפשר להגיע אליה (וזה רק משתפר) ובנוסף אליהם לאפיק יש כל מיני פרויקטים סופר משמעותיים כמו Metahuman שהוא מנוע ליצירת אווטארים אנושים שפשוט יפיל לכם את הלסת!
השנייה – למרות שפורטנייט שונה מאוד במהותו מרובלוקס (פורטנייט הוא סוג של משחק ורובלוקס היא פלטפורמה שמאפשרת לך לעבור בין מיליוני חוויות חלקן משחקים וחלקן לא), זה נראה שגם באפיק גיימס לאט לאט מנסים להרחיב את הספקטרום של פורטנייט מעבר למשחק Battle Royale קלאסי על ידי הרחבת ה – Creative mode, על ידי שת״פים סופר מעניינים כמו הופעה של אריאנה גרנדה או טרוויס סקוט, שיתוף פעולה עם Time להקמת מוזיאון למורשת מרטין לותר קינג בתוך פורטנייט ועוד. לעובדה שאפיק יושבת גם על הפלטפורמה עצמה (פורטנייט) וגם על המנוע שמייצר תכנים (Unreal engine) ומשמש גם חברות אחרות יש יתרון אדיר וזה מה ששם את אפיק בנקודה מאוד מעניינת.

מיקרוסופט (Microsoft) – כיאה לחברת הטק הגדולה בעולם (מחליפה מקומות בין מקום ראשון לשני עם אפל מעת לעת) מיקרוסופט היא גם שחקנית מעניינת מאוד במירוץ למטא-וורס. בניגוד לפייסבוק שהחליטה שזה הפוקוס המרכזי שלה כחברה או בניגוד לרובלוקס ואפיק גיימס שזו פחות או יותר המהות של הפעילות שלהן, מיקרוסופט עוסקת בעוד דברים רבים אבל נראה שגם היא מבינה שהמטא-וורס צריך להיות חלק משמעותי מאוד מהעתיד שלה. למיקרוסופט יש, נכון להיום, שלוש נקודות ממשק מרכזיות עם המטא-וורס – האחת היא מיינקראפט, משחק יצירה מסוג Sandbox עם מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם אשר נרכש על ידי מיקרוסופט ב-2014 ומהווה היום את אחת הפלטפורמות הנפוצות בעולם (דומה לרובלוקס יחסית אבל עם גרפיקה נחותה יותר ועם קונספט קצת שונה בכל הנוגע לתוכן מבוסס משתמשים). השנייה היא משקפי ה-VR של מיקרוסופט שנקראות 2 hololens שעושות חיל בעולמות היצור וה-B2B (מפעלים, הכשרות מקצועיות של עובדים וכו׳) והשלישית היא פעילות העבודה מרחוק של מיקרוסופט שמבוססת על Microsoft teams אשר הודיעה ממש לאחרונה שתכלול גם יכולות של נוכחות וירטואלית באמצעות אווטאר, חדרים וירטואליים וכו׳ (סוג של מענה של מיקרוסופט ל-Horizon Workrooms של מטא).
בנוסף מיקרוסופט היא גם שחקנית הענן השניה בגודלה בעולם (עם מיקרוסופט Azure שהיא שניה רק אחרי AWS של אמזון) ומעצם זה כמובן שהיא תרוויח בגדול ככל שהשימוש בעולמות וירטואליים ווירטואליים למחצה יגדל (יותר עולמות וירטואליים = יותר תוכן שצריך אחסון ותעבורה ודאטה בייסים ומעבדים וכו׳ = יותר כסף לספקיות הענן והתשתיות).
יוניטי (Unity) – יוניטי היא המתחרה הגדולה ביותר של אפיק גיימס בכל הנוגע למנוע יצירת עולמות וירטואליים והמנוע שלה, שנקרא unity engine, הוא המתחרה הגדול ביותר של Unreal engine. המנוע מאפשר גם כן יצירה של עולמות וירטואליים, משחקים וכו׳ בצורה נוחה וידידותית (מבלי שהיוצרים ידרשו לפתח לעומק את המודלים התלת מימדיים, הפיזיקה של החוויה, ההתנהגות של אלמנטים כמו אור, תנועה וכו׳). ההבדל המרכזי בין unity engine ל-unreal הוא ברמה הגרפית, unity מספק גרפיקה פחות ריאליסטית ולכן שמיש יותר בעולמות המשחקים למובייל (שלא בהכרח צריכים גרפיקה ברמה גבוהה אבל כן צריכים משחקים במשקל נמוך). בכל מקרה – החברה היא יחסית ״נחבאת אל הכלים״ אבל מדובר בחברה ציבורית שנסחרת לפי שווי על יותר מ-55 מיליארד דולר! ורק בשבועות האחרונים היא הודיעה על רכישה של חברת Weta Digital שמפתחת כלים יותר ריאליסטיים (בדומה ל-Unreal engine) כך שגם ביוניטי לא קופאים על השמרים וממשיכים חזק קדימה במירוץ.
אפל (Apple) – גם אפל, כיאה לחברת טק ענקית (כאמור חולקת את המקום הראשון לסירוגין עם מיקרוסופט), פועלת רבות סביב המטא-וורס, בניגוד לשאר החברות שציינתי אפל לא מייחצ״נת את ההתעסקות שלה ובתחום ושומרת על החשאיות והסקס אפיל המסורתי שלה, אבל דיווחים רבים מדברים על זה שהחברה עובדת על יצירת משקפיים שישלבו גם AR וגם VR ואם אכן היא תשיק מוצר כזה בתקופה הקרובה זו ללא ספק תהיה ההתקדמות הגדולה ביותר של המטא-וורס בכל הנוגע לרובד הזה של יישום לביש בתפוצה רחבה. בנוסף למשקפיים המיוחלות, אפל משקיעה הרבה בפיתוח יכולות AR ותלת מימד לתוך המוצרים השונים שלה כדוגמת ה-ARKIT שהיום הוא חלק מהאייפונים והאייפדים ועוד.
נבידיה (Nvidia) – למרות היותה אחת החברות הגדולות בעולם (שווי שוק של יותר מ-750 מיליארד דולר! מקום שביעי בעולם, ממש אחרי מטא) נבידיה פחות מוכרת לקהל הרחב, זאת בעיקר בשל העובדה שהיא ספקית תשתית ורכיבים ולא חברה עם פרונט צרכני. בכל מקרה זה לא מונע מנבידיה להיות חברה סופר מעניינת, גם בעולמות שקשורים למטא-וורס (תלת מימד, עולמות וירטואליים, יכולות עיבוד מתקדמות וכו׳) וגם בעולמות מתקדמים אחרים (שגם קשורים למטא-וורס אבל זה דיון אחר) כמו AI, Deep learning, בלוקצ׳יין ועוד. איך היא מתקשרת לכל זה? בגדול נבידיה מייצרת שבבים בעלי יכולות גרפיות ויכולות עיבוד מתקדמות וספציפיקציות שעוזרות להוציא לפועל דברים מורכבים כמו אלו שעושות רובלוקס, אפיק גיימס, יוניטי ואחרות.

מעבר למעבדים עצמם, נבידיה מובילה גם בגזרת החזון של המטא-וורס ומציגה מעת לעת פיתוחים ויישומים שמובילים את השוק העולמי בכל הנוגע לשימוש בעולמות וירטואליים לצרכים יומיומיים, ממפעלים וירטואליים שמוקמים על התשתיות שלה ועוזרים לחברות למדל ולשפר פעילות של מפעל בעשרות אחוזים, דרך ערים וירטואליות שעוזרות לחברות כמו אריקסון לפרוס בצורה יעילה רשתות 5G מבלי צורך בניסויים פיזיים ועד בתים וירטואליים לאימון שואבי אבק רובוטיים ועוד. לא בכדי החברה צמחה בשוויה פי 6 תוך פחות משנתיים! והוסיפה יותר מ-600 מיליארד דולר! לשווי (למקרה שפספסתם.ן את ה-Keynote האחרון של Nvidia עם כמה חידושים סופר מעניינים בהקשר למטא-וורס, מוזמנים.ות לצפות בסרטוני ה-Highlights שהוצאתי ממנו ממש כאן >>> https://bit.ly/3kAPjnE). אני לא רואה תרחיש ש-Nevidia תהפוך להיות שחקנית בכל הנוגע לפרונט של המטא-וורס (פלטפורמות, מוצרים או יישומים שהם Consumer Facing) אבל היא ללא ספק אחת מאבני הייסוד בכל הנוגע לתשתיות הטכנולוגיות שיאפשרו את יצירת המטא-וורס.

כפי שציינתי בתחילת הפוסט, המטרה הייתה להכיר לכם.ן כמה מהחברות שמובילות כרגע את המירוץ למטא-וורס, האם זו רשימה מלאה? לא! יש גם את סנפ (Snap) ואת טנסנט (Tencent), יש חברות כמו AI21LABS או OpenAI שצריכות להיות חלק משמעותי בכל הנוגע ל-NLP והחיבור שלו למטא-וורס, יש חברות סייבר שיובילו את הצד של אבטחת המידע, חברות שבבים משמעותיות כמו TSMC, תשתיות ענן (AWS, Azure, Google Cloud) ועוד רבות וטובות… אבל אלו כמה מהחברות המובילות והמעניינות שחשבתי שחשוב שתכירו. האם זה אומר שאחת מהן היא בהכרח זו שבסוף תוביל את המטא-וורס והאם בכלל תהיה חברה אחת שתוביל את המטא-וורס? לא בהכרח אחת מהן תוביל וממש לא בטוח (ועדיף שלא) תהיה חברה אחת שתוביל את המטא-וורס אבל כמו שאמרתי, למי שמתעניין בתחום מעקב אחר החברות האלו והכרה של האסטרטגיות שלהן, המוצרים והפתרונות זו התחלה מעולה ללמוד אותו. בפוסט הבא נדבר על החסמים שעומדים בינינו לבין המטא-וורס ומה באמת צריך לקרות מבחינה רגולטורית, טכנולוגית, חברתית ותשתיתית על מנת שהמטא-וורס יהפוך מרעיון למציאות.

Back top top