Skip to Content Contact Us
דף הבית » בלוג » תחרות לא הוגנת של רשתות הפארם וקמעונאות המזון
Blog Banner 2

תחרות לא הוגנת של רשתות הפארם וקמעונאות המזון

משה רדמן

נובמבר 15, 2020

אין ספק שלקורונה יש נגזרות והשפעות רבות על הקמעונאות בארץ ובעולם. אחת מהן, שפחות מקבלת בולטות, היא ההתרחבות שהקורונה מייצרת לרשתות הפארם וקמעונאות המזון, גם בישראל וגם בעולם. במדינות רבות, כולל מדינתנו הקטנטונת, סופרמרקטים ורשתות פארם הורשו לפתוח כמעט בצורה בלעדית גם בקשים שבסגרים, זאת מתוך מחשבה של המחוקק כי מדובר בעסקים חיוניים שמספקים מצרכים ומזון בסיסי לצרכנים, לכאורה לגיטימי ואף תחרותי – כל סופרמרקט / מיני מרקט / מכולת יכלו לפתוח וכך לכאורה התחרות הייתה הגיונית – אני כצרכן יכולתי לבחור בין רמי לוי, שופרסל, המיני מרקט השכונתי או פלוני אלמוני.
אבל….

ההיתר הזה יצר תחרות לא הוגנת בעליל מהצד השני, שכן המחוקק לא השכיל לוודא שאותן רשתות לא מנצלות לרעה את ההיתר על ידי מכירה של עוד מוצרים שאינם חיוניים ובעיקר שאינן ״רועות בשדות זרים״, למה? כי זה פשוט לא הוגן! לא הוגן ששופרסל, רמי לוי, מקס סטוק או סופר פארם שקיבלו היתר לפתוח בגלל שהן מוכרות תרופות ומוצרי בסיס, ״ירכבו״ על ההיתר וימכרו צעצועים, ביגוד או מוצרים לבית – בזמן שהמתחרים באותם ענפים (רשתות הצעצועים, רשתות כלי הבית, רשתות האופנה וכו׳) נאלצים לסגור על פי חוק. הבעיה הגדולה יותר היא שהזליגה הזו היא זליגה שלא רק תייצר רווח נקודתי וחוסר איזון זמני לטובת רשתות קמעונאות המזון והפארם, אלא תחילתו של מהלך רחב יותר. אם אני שופרסל / מקס סטוק / סופר פארם / רמי לוי או דומיהם ובמהלך הקורונה חיזקתי ״שריר״ כמו מכירת צעצועים או מכירת כלי בית או כלי כתיבה או כל תחום אחר שנכנסתי אליו שאינו ליבת הפעילות שלי – מכרתי, למדתי, פיתחתי קשרים עם ספקים / התחלתי לייבא, קיבלתי פידבק מצרכנים וכו׳ וראיתי כי טוב – איזו סיבה בעולם יש לי להפסיק לעבוד בזה ״ביום שאחרי״? אין סיבה!

צודקות רשתות הצעצועים בעתירה שלהן וחבל שלא הצטרפו גם רשתות האופנה, כלי הבית ובכלל כל הקמעונאים שהעסקים שלהם ננגסים, הרי ברור לגמרי שמי שרוכש עכשיו צעצוע ברמי לוי, זה מי שרכש פחות צעצוע אחד בחנות צעצועים באונליין או משפחה שרכשה הלבשה תחתונה וביגוד לחורף בשופרסל, לא תעשה את ״קניית החורף״ שלה באתר של דלתא / פוקס / לא חשוב מי או בחנויות שלהן לכשיפתחו. אישית אני תמיד בעד תחרות, שוק חופשי, מגוון וכו׳ – אבל תחרות שבה צד אחד יכול להתחרות ולשני קושרים את הידיים היא לא באמת תחרות, היא גזל – וזה לא סבבה.

קראו עוד מתוך הכתבה באתר כלכליסט »

קראו ועקבו גם בלינקדאין »

Back top top