על הדו״חות של שופרסל לרבעון 3 של 2020 כבר כתבתי בשבוע שעבר, תקציר למי שפספס:
שופרסל הציגה עליה יפה מאוד במכירות אונליין, חצה את ה-20% מסך המכירות
שופרסל הציגה עליה יפה בחדירה של המותג הפרטי, חצה את ה-25% מסך המכירות
אבל אחרי שקראתי את הדו״חות בעיון, לא יכולתי שלא לשאול לתהות לעצמי מה לא מפורט בדו״חות של שופרסל, והתשובה היא – ארבעה נתונים מאוד משמעותיים על פעילותה של החברה שמשום מה לא מצאו את מקומם בדו״חות הכספיים וראוי שהיו מוצאים:
1. פעילות תו הזהב – תו הזהב היא פעילות התווים והגיפט קארדים של שופרסל, פעילות אשר על פי כל המדדים נראה שממשיכה לצמוח בקצב יפה מאוד. שוק התווים והשוברים בישראל מוערך ב-4-5 מיליארד שקלים בשנה. אם משקללים, בחשבון סנדלרים פשוט, את העובדה ששופרסל היא השחקנית הגדולה בשוק התווים והשוברים (בפער) יחד עם גודל השוק, ניתן להעריך שהיקף הפעילות של תו הזהב היא 2 מיליארד שקלים בשנה ואולי אף יותר, שזה אומר למעלה מ-500 מיליון שקלים ברבעון ממוצע (סד״ג כי זה לא מתפלג שווה על פני השנה כי הרבעונים של ראש השנה ופסח הם משמעותית גבוהים יותר בענף התווים והשוברים). השנה שופרסל הוסיפה גם את האפשרות לשלם בהזמנות אונליין באמצעות תו הזהב NOW, עובדה שסביר להניח שהגדילה עוד יותר את הרלוונטיות וההעדפה לתו הזהב על פני חלופות
2. פעילות ה-NON FOOD של שופרסל באונליין – שופרסל מפרטת (יחסית) על נתח המכירות אונליין מתוך סך המכירות, אך נתון מעניין מאוד שחסר בדו״חות הוא היחס בין מכירות קמעונאות המזון ״הקלאסיות״ לבין מכירות ה-NON FOOD – אלקטרוניקה, מוצרים לבית, טואלטיקה, פארמה ועוד. אתר שופרסל מחולק בדר״כ ל-3 חלקים – סופרמרקט, הקניון הכל לבית, be פארם וטואלטיקה מין הראוי היה לספק מידע על חלוקת ההכנסות בין החלקים הללו
3. פעילות מועדון הלקוחות של שופרסל – שופרסל מפרטת ממש בקצרה על כך שמספר חברי המועדון מחזיקי האשראי גדל ועומד על 623 אלף, אך לא מפרטת בכלל על כמות החברים הכוללת במועדון (כולל שאינם אשראי), על היקף העסקאות שמבוצעות על ידי חברי מועדון לעומת כאלו שאינם ולא פחות חשוב מכך – על פעילות המועדון בכל הנוגע למתן אשראי צרכני (מועדון הלקוחות של שופרסל, כמו רוב ״מועדוני האשראי״ בארץ, מתבססים ברובם על הכנסות ממתן מסגרות אשראי והלוואות
4. פעילות ״שופרסל עסקים״ פעילות הולכת וצומחת שלא מקבלת התייחסות כמעט בכלל בדו״חות, שופרסל פעילה מאוד בתחום ה-B2B ופועלת על מנת לשפר את הפתרונות שהיא מציעה גם לעסקים פרטיים (בתי עסק, משרדים וכו׳), גם ללקוחות מוסדיים (רק לאחרונה הודיעה על כוונתה לרכוש את אמיגה שיווק מזון שמתמחה בהפצת מזון והסעדה לשוק המוסדי) וגם ובעיקר לעסקי קמעונאות מזון (מכולות, מיני מרקטים) – המאמץ הזה בא לידי ביטוי ברכישות, בהשקעות, באתר ייעודי לעסקים, במתחמי CASH&CARRY, בפתרונות אונליין ייעודיים לקמעונאי מזון (טאבלטים במכולות ומיני מרקטים), בפתרונות מימון לעסקי מזון שמעוניינים לרכוש ממנה, בהשתלטות על פעילות קו אופ בקיבוצים וצרכניות ועוד ועוד
ראוי לציין שאין לי כאן ביקורת על שופרסל עצמה, מין הסתם כל חברה חפצת חיים שיכולה להימנע מפרסום מידע עסקי רגיש (שמיד עם פרסומו חשוף לעיני כל, כולל מתחרים, לקוחות, ספקים וכו׳) תעדיף לעשות זאת, אבל כאן בדיוק נכנס תפקידו של הרגולטור (במקרה הזה רשות נ״ע ורשות התחרות) שמין הראוי היה שידאגו שמידע מסוג זה יפורסם, ואיך כל זה קשור לחדשנות, איקומרס, דיגיטל? פשוט מאוד – ארבעת הנושאים שציינתי, שכאמור אינם מצוינים בדו״חותיה הכספיים של שופרסל, הם ארבעה כלים נוספים שיש באמתחתה של שופרסל במסע שלה להפוך ל ״אמזון הישראלית״: 623 אלף מחזיקי כ.אשראי זו עוצמה נוספת שיכולה לסייע לחיזוק האיקומרס אלפי / עשרות אלפי עסקים שרוכשים מהאתר על בסיס תדיר הם מכפיל כוח פעילות NON FOOD ענפה היא מכפיל כוח וכמובן ש״כסף צבוע״ בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה בדמות ״תו הזהב״ הוא מכפיל כוח כל אלו הם כלים נוספים שיסייעו לשופרסל להמשיך ולצמוח בכלל ובאונליין בפרט ויקשו מאוד על מתחרים קיימים או חדשים לספק לה תחרות משמעותית, בטח בכל הנוגע לקמעונאות מזון ״קלאסית״
