הצורך בבינה מלאכותית אחראית ומפוקחת בעולמות המטאוורס

תחושת הנוכחות, העובדה שא.נשים (כך אנחנו מעריכים) ינהלו במטאוורס זהויות דיגיטליות (אחת או יותר, דומה להם או לא) לצד הזהות המציאותית שלהם, העובדה שכל החוויה הדיגיטלית (מעניין אם נכון לקרוא לזה ״דיגיטלי״ כשזה ריאליסטי אבל זה דיון אחר) תהיה מועצמת הרבה יותר ומוחשית הרבה יותר – לוקחת את הסכנות הקיימות ומעצימה אותן בכמה רמות ולכן נכון יהיה לקדם חקיקה או אמנה מוסכמת מצד החברות המובילות לגבי גבולות הגזרה של השימוש ב-AI

כשאתה מדבר עם אווטאר שנראה סופר ריאליסטי במטאוורס, האם זה לא דרישה לגיטימית שתדע אם הוא אדם אמיתי או דמות שהומצאה על ידי בינה מלאכותית? האם נכון לרשום סוג של ״אזהרה״ או ״גילוי נאות״ על כל סביבה / טקסט / אווטאר / סיטואציה שנוצרו על ידי בינה מלאכותית שהם כאלו?

בינה מלאכותית היא אחד הכלים הגדולים והמשמעותיים בהיסטוריה שלנו כאנושות והיא רק מתחילה להראות לנו את הפוטנציאל העצום שבה בשנים האחרונות בכל תחומי החיים – אבל בד בבד היא גם נשק מסוכן מאוד – ראינו את זה ״בקטנה״ עם ה״אלגוריתמים״ של פייסבוק, אינסטגרם וטיק טוק ואנחנו צפוים לדעתי לראות את זה ״בגדולה״ במטאוורס – אם לא נגדיר את אותם גבולות גזרה / אמנות / תקנות.

אישית אני לא יודע מה התשובה הנכונה* לשאלות הקשות האלו – איפה להעביר את הגבול? כמה מעורבות צריכה להיות מצד ממשלות או גופים בינ״ל? וכדומה אבל אני כן בטוח שזה מספיק גדול וחשוב כדי שננהל על זה דיון ונעסיק את עצמנו בשאלות האלו כעסקים, יזמים.ות, מנהלים.ות, עובדים.ות, הורים ואנושות בכלל

*אני מתחיל לגבש מחשבה שנכון אולי שיהיה גוף שיקבע סטנדרטים בינ״ל לאלגוריתמים – סוג של גוף תקינה שלא צריך לאשר כל אלגוריתם אלא מגדיר קווי מתאר של עשה ואל תעשה)