ממש מתחת לאף שלנו צומחת שורה של ״תאגידי איקומרס״ שמגייסים מאות מיליוני דולרים במטרה אחת בלבד – לרכוש כמה שיותר חנויות של מוכרים צד שלישי באמזון. כדי להבין את התופעה ואת המשמעות שלה, נתחיל כהרגלנו ממספרים:
1. לאמזון יש פעילות ענפה במרקטפלייס שלה, פעילות שאחראית ל-56% מהפדיון באתר ומונה כ-2 מיליון מוכרים פעילים
2. מלבד העובדה שאמזון מוכרת בעצמה באתר (44% מהמחזור) ומספקת לעצמה את שירותי הלוגיסטיקה והאספקה, היא גם מציעה את השירותים הללו למוכרים במרקטפלייס (השירות נקרא FBA – fulfill by amazon) וחלק גדול מהמוכרים במרקטפלייס מעדיפים את השירות על פני תפעול עצמי שלהם
3. בשנתיים-שלוש האחרונות (וביתר שאת בשנה האחרונה) קמו כמה עשרות חברות שזיהו את הפוטנציאל הכלכלי שיש ברכישה של ״חנויות אמזון״. בפועל החברות הללו רוכשות את הפעילות של מוכר מסוים באמזון, כאשר הרכישה מתבצעת עם כל הנגזרות של העסק – שרשרת האספקה, המותג, הנכסים הדיגיטליים, הביקורות, הדירוגים במנוע החיפוש של אמזון וכיוצ״ב
4. כל אחת מהחברות הללו, שהן סוג של אגריגטורים של חנויות אמזון, ביצעה עד היום בין 10-20 רכישות ועד יותר מ-100, כאשר התמחור לרוב מתבצע לפי מכפיל של 2-3 על ה – EBITDA של הפעילות. משמע – אם מוכר באמזון עושה EBITDA שנתית של מיליון דולר, הוא יכול למכור את הפעילות ב-2-3 מיליון דולר
5. השחקניות המובילות בתחום הן Thrasio ו-Perch שגייסו בעצמן 1.7 מיליארד ו-900 מיליון דולר בהתאמה, כל אחת מהן ביצעה למעלה מ-100 רכישות עד כה.
6. חברות האגריגציה השונות גייסו למעלה מ-7 מיליארד דולר בחצי שנה האחרונה!
עד כאן נתונים, עכשיו בואו ננסה להבין – מה הולך כאן?! אז הרעיון על פניו הוא דיי פשוט, באים אותם אגריגטורים וטוענים טענה ש״עושה שכל״ – אם מוכר מסוים מצליח למכור נניח במחזור שנתי של 5 מיליון דולר ולשמור על EBITDA של 1.5 מיליון דולר, אנחנו כאגריגטור עם יותר טכנולוגיה, שרשרת ייצור יעילה יותר, עם צוותים מקצועיים ועם יתרון לגודל נצליח להגדיל את המחזור מ-5 מיליון דולר ל-15-20 ואולי יותר, בד בבד עם זה שנצליח לשמור על EBITDA גבוהה יותר מה-30% שהוא הצליח לשמור. נכון לכרגע נראה שזה מצליח להם לא רע בכלל, הדיווחים מדברים של שיפורים בחברות הנרכשות וכדומה, אבל חשוב לזכור שהמשחק כאן הוא משחק באש, למה באש?
1. המרקטפלייס של אמזון נמצא ממש על הכוונת של הרגולטור האמריקאי ובכל יום יכולה להגיע איזושהי תקנה או חוק חדש שישנו את כללי המשחק של המרקטפלייס ואיתם יטלטלו את שווי הנכסים של אותן חברות אגריגציה
2. גם בלי הרגולטור, אמזון עצמה ידועה בתור מי שמשנה מעת לעת את החוקים במרקטפלייס (מותר לה, זה המגרש שלה), בין היתר על ידי שינוי מדינויות, העלאת תעריפים, שינויים באלגוריתמים של החיפוש וכיוצ״ב, במודל הנוכחי של האגריגטורים ולאור העובדה שהעסקים שהם רוכשים נשענים בכבדות על המכירות במרקטפלייס של אמזון, יש כאן סיכון גדול
3. בחלק גדול מהמקרים העסקים נרכשים ללא היזמים עצמם, מה שאולי לא משנה לאגריגטורים בטווח הקצר (כי ה״חנות״ באמזון כבר עובדת) אבל יכול להשפיע בטווח הבינוני – ארוך כשמוצרים לא יעבדו או יהיה צורך לעשות טוויקים ושם המוח של היזמ.ת המקוריים היה נותן הרבה ערך
אז לאן זה יילך? אני חושב שאנחנו נראה, מתוך הטירוף הזה של החודשים האחרונים בתחום, כמה שחקניות שישרדו ואף יהפכו תוך מספר שנים לסוג של P&G ו-rb של עולמות האיקומרס, משמע – מותג ״גג״ אחד שמחזיק מלא מותגים מתחומים וסוגים שונים, כאשר הוא מהווה איזושהי מטריה מותגית של איכות, של בקרה וכדומה.
מי הן אלו שיצליחו ומי הן אלו שלא? לענ״ד זה בעיקר קשור לאופן שבו הן יפזרו את הסיכונים, אלו שידעו לשפר ולחזק את הפעילות של המותגים שהם רוכשים באמזון אבל בד בבד יסתערו על פיתוח ערוצי מכירה נוספים, בין אם ישירים (אתר איקומרס) ובין אם באמצעות פלטפורמות, לדוגמה – פתיחת פעילות מאסיבית באינסטגרם שופ, פייסבוק שופ, גוגל שופינג, טיק טוק שופ וכו׳.
בכל מקרה – התחום הזה של אגריגטורים של פעילויות איקומרס הוא תחום מעניין, גם ללא קשר לאמזון – בשל עלויות השילוח, עלויות התוכנות, הצורך בכוח אדם מקצועי, עלויות הרכשת הלקוח והיכולת להניב ממנו הכנסות לאורך זמן (Retention) ועוד סיבות רבות, האיקומרס הוא שוק קלאסי של יתרון לגודל ולכן אני מעריך שאנחנו נראה עוד סוגים של חברות כאלו שיתמקדו גם במוכרים ב-etsy או מוכרים עצמאיים או ב-ebay או אפילו רכישה של חנויות פייסבוק או אינסטגרם וכך הלאה.
מה שבטוח משעמם לא יהיה…
