נייקי כמו נייקי – מצליחה לזהות לאן השוק זז ודואגת להסתער קדימה בין הראשונות ובמהירות. בשבוע שעבר פורסם שנייקי הגישה שבע בקשות שונות לרישום סימני מסחר סביב המותג שלה (על הסמל, על Air Jordan, על הסלוגן ועוד) וההערכות הן שהסיבה להגשת הבקשה לסימני מסחר היא ההיערכות של החברה לכניסה יותר משמעותית למטא-וורס. בנוסף דווח כי החברה נמצאת בתהליכי גיוס של אמני תלת מימד, אנשי חווית משתמש לעולמות וירטואליים וכדומה, ככה״נ מאותן הסיבות. חשוב לציין שהמטא-וורס לא זר לנייקי, כחברה מובילה וחדשנית הם סביב זה כבר לפחות משנת 2019 וכבר יצרו שיתופי פעולה מסחריים עם פורטנייט ורובלוקס אבל כנראה שהחברה מבינה שזה לא מספיק וחשוב מכך אני חושב שהיא מבינה את העובדה שלצד היתרונות שיש עבורה במטא-וורס, יש גם חסרונות. זו לדעתי גם הסיבה שהחברה מיהרה ״לתקוע יתד״ ברובלוקס עם המהלך של נייקילנד שעלה גם הוא בשבוע שעבר, אומנם הוא
עלה יחסית לא מבושל אבל אני צופה לו עוד אימפקט משמעותי בהמשך.
על אילו יתרונות וחסרונות אני מדבר?
היתרון המובהק שנייקי ומותגי ריטייל נחשקים אחרים מקבלים ממציאות שבה משתמשים רוכשים מוצרים דיגיטיליים לאוווטארים שלהם, לארון הוירטואלי שלהם או לאספנות הוא בכך שבניגוד למוצרים פיזיים בו גם לחברות כמו נייקי יש עלויות ייצור, קשיי פריסה, שרשרת אספקה וכו׳ בעולם וירטואלי אתה מוכר ״אוויר״ וככל שהמותג שלך חזק יותר ירצו יותר ממנו. מאידך הקושי של חברות כמו נייקי הוא בכך שנכון להיום בחלקיקים הקטנים של המטא-וורס שכבר קיימים (רובלוקס, מיינקראפט, פורטנייט וכו׳) יש מערב פרוע שלם בכל הנוגע לזכויות יוצרים, הגנה על קניין רוחני וכדומה. כל יוצר חוויה ברובלוקס או שרת במיינקראפט יכול לייצר נעלי נייקי דמיוניות, להשתמש בלוגו, בסלוגנים, בשחקנים שאיתם נייקי בחוזה מבלי שיש איזושהי בקרה או פיקוח. בנוסף המשחק הוא משחק אחר – זה לא מגרש של כסף קונה קשב, צריך ללמוד איך לגשת לקהל בכל פלטפורמה, מה להציע, איך להגיע ולהניע וכו׳ – זה כמו השיעור בצניעות שעשו בזמנו הרשתות החברתיות למותגים הגדולים אבל על סטרואידים.
בכל מקרה – מעניין לראות מה עוד מתכננים לנו בנייקי בכל הנוגע למטא-וורס ובכלל איך מותגים גדולים ומבוססים כמו נייקי, זארה, לגו ואחרים יתמודדו עם השינויים הללו שקשורים ל-AR, VR, עולמות וירטואליים ובכלל נושאים שקשורים למטא-וורס.
