שופרסל, ענקית הקמעונאית הישראלית, פירסמה אתמול את דו״חותיה השנתיים (שנת 2020) וכמו תמיד אפשר ללמוד הרבה ממה שיש בדו״חות (וגם ממה שאין), אשמח לשתף בתובנות והמחשבות שלי מקריאת הדו״חות ומעקב הדוק אחרי פעילותה של שופרסל:
1. פעילות האונליין של שופרסל ממשיכה לצמוח בקצב מרשים, בסה״כ במהלך שנת 2020 נתח האונליין היה כ-20% (19.9% ליתר דיוק) מסך המכירות של החברה, במספרים מדובר ב-3 מיליארד ש״ח אונליין! (תזכרו את המספר, נחזור אליו בהמשך) , רק בשביל לסבר את האוזן, שופרסל מכרה אונליין בישראל ב-2020 יותר מאסוס, זארה, קסטרו, דלתא, רנואר, טרמינל איקס, רמי לוי, ויקטורי, יינות ביתן, מגה, קויק ווואלה שופס ביחד…
2. פעילות המותג הפרטי של שופרסל ממשיכה לצמוח ועלתה ל-25.8% מסך המכירות של הרשת, יתרה מכך היצע המוצרים ממשיך לגדול אקפונציאלית ועומד על 5,700 מוצרים שונים של המותג הפרטי – מוצרי חלב, חטיפים, קשות, טואלטיקה, מוצרים לבית ועוד ועוד. נראה ששופרסל משקיעה משאבים גדולים בהרחבת סל מוצרי המותג הפרטי שלה, השקעה שמשפרת את הרווח הגולמי ואת הכוח של שופרסל מול היצרניות והיבואנים.
3. היקף חברי המועדון של שופרסל (חבר מועדון מבחינתם בדו״חות = מישהו שחבר במועדון בין אם באשראי ובין אם לא ועשה לפחות עסקה אחת במהלך 2020 בשופרסל) עומד על כ-2 מיליון בתי אב, כאשר מתוכם כ-33% הם מחזיקי כ.אשראי של שופרסל – כ.א.ל (641 חברי מועדון מחזיקי כ.אשראי). עובדה מעניינת בהקשר הזה נוגעת לנאמנות מחזיקי כרטיסי האשראי, בעוד שהיינו מצפים שחבר מועדון שמחזיק כ.אשראי יהיה לקוח ״כבד״ יותר, הנתונים מראים אחרת. על אף שחברי המועדון מחזיקי כ.אשראי מהווים שליש מסך חברי המועדון, הם אחראים רק לרבע ממחזור העסקאות שנעשות על ידי חברי מועדון ברשת, משמע – בממוצע חבר מועדון שמחזיק כ.אשראי של שופרסל רוכש פחות מאשר חבר מועדון שאינו מחזיק כ.אשראי. אם מחפשים לכך הסבר הגיוני, אני מניח שהוא סוציו אקונומי, משמע – שאנשים במעמד סוציו אקונומי נמוך יחסית משתכנעים בקלות יותר להוציא עוד כ.אשראי חוץ בנקאי (שאולי יתן להם עוד איזושהי מסגרת וכדומה) על קו הקופה בשופרסל
4. פעילות ״תו הזהב״ – גם השנה שופרסל מחסירה מידע (חבל מאוד כי הדו״ח כולו מאוד איכותי ומפורט ומקיף) בכל הנוגע לרווחיות, להיקפים ולמודלים של פעילות הענק שלה בשוק התווים, הנתון הרלוונטי היחידי שמוזכר בהקשר של תו הזהב הוא שמימוש התווים בשופרסל עצמה עומד על 5% מהמחזור, שזה אומר שרק בשופרסל מימשו ״תו הזהב״ בהיקף של כ-750 מיליון ש״ח. אם מסתכלים על רשימת העסקים הפעילים בתו הזהב (h&m, רנואר, קסטרו, קבוצת פוקס, המשביר, אייס, הום סנטר, דלתא וכו׳) ניתן להניח שלכל הפחות סכום דומה מומש ברשתות האחרות שאינן שופרסל וחברות בנות שלה, שזה מביא את המחזור של פעילות התווים של שופרסל בקלות ל-1.5-2 מיליארד ש״ח בשנה. אני עדיין בדעה שפעילות בסדר גודל כזה (כתבתי את זה פעמים רבות בעבר) מחייבת התייחסות הרבה יותר מקיפה ונרחבת (תזכרו את ״תו הזהב״ גם אליו עוד נחזור בהמשך)
5. שופרסל מדווחת כי היא מעריכה שהנתח שלה בשוק קמעונאות המזון בישראל עומד על 20%, משמע אם היקף המכירות שלה הוא כ-15 מיליארד ש״ח ב-2020, שוק קמעונאות המזון עמד על כ – 75 מיליארד ש״ח (תזכרו גם את המספר הזה להמשך).
אז עד כאן נתונים, עכשיו בואו נדבר על כמה נגזרות מהדו״ח, כמה דברים ששווה לתת עליהם את הדעת והערכות בנוגע להמשך:
1. הדומיננטיות של שופרסל באונליין לא פרופורציונלית ואני לא רואה תרחיש שהרגולטור יוכל להתעלם מהנושא לאורך זמן. אם שופרסל מכרה ב-2020 אונליין בהיקף של 3 מיליארד ש״ח ואם מסתכלים על המתחרים הגדולים שלה באונליין שהם – רמי לוי, ויקטורי וקוויק שלכל היותר מכרו במיליארד ש״ח ב-2020 (לפי נתוני טראפיק זה יוצא אפילו הרבה פחות), הרי שנתח השוק של שופרסל בשוק קמעונאות המזון באונליין הוא לפחות 75% שזה מונופול לכל דבר ועניין. הם כמובן הרוויחו את זה ביושר, אבל עדיין הדבר הזה מחייב חשיבה ובחינה האם היתרון המטורף שיש לשופרסל באונליין על המתחרות לא ייצר פה בעוד 4-5 שנים קמעונאית מזון ששולטת ב-50% משוק קמעונאות המזון (כי אם הצרכנים ימשיכו לעבור לאונליין ובאונליין שופרסל כל כך דומיננטית, אפשר להבין לאן המגמה תלך)
2. מניית שופרסל מתומחרת בחסר, בטח ביחס לגודל ולעוצמות שלה. בסופו של יום מדובר בחברה החזקה ביותר במשק הישראלי בדאטה, בכמות צרכנים, במחזורי מכירה, בטכנולוגיית איקומרס, באשראי חוץ בנקאי, בלוגיסטיקה, חברה צומחת בתחום הפארמה, בעלים של עסק עצום של תווי קניה ועוד ועוד – לא סביר ששווי השוק שלה הוא רק 6 וקצת מיליארד ש״ח. אני בטוח שאם שופרסל הייתה מתחילה לעשות spinout לעסקים מתוכה, לדוגמה – רוכשת את buyme כחברה בת של ״תו הזהב״ ואז מנפיקה את הפעילות הזו כפעילות נפרדת, היא הייתה יכולה להגיע להצפת ערך משמעותית הרבה יותר.נאין ספק שהמניה תמשיך לעלות יפה ככל שהשווקים יעלו (כמובן שבצורה רגעית ואולי לשנה הקרובה אם וכאשר השווקים יתקנו למטה כנראה גם שופרסל, אבל לאורך 4-5 שנים ומעלה מדובר בחברה שאמורה לעלות ולעלות יפה), אבל אני חושב שאם החברה רוצה להציף ערך משמעותי יותר לבעלי המניות היא צריכה להתחיל לעשות spinoutים של 2-3 פעילויות מתוכה לחברות נפרדות, בדגש על: ״תו הזהב״, פעילות האשראי של מועדון הלקוחות ואולי גם be (עכשיו שהיא הגיעה לאיזון תפעולי), כמובן לשמר את ההסכמים המסחריים בין החברה החדשה לשופרסל, אבל זה יאפשר גיוס כספים נפרד, הצפת שווי ופוקוס עסקי נפרד.
3. שופרסל הולכת בכל הכוח על הארנק הסלולארי – די לראות את כמות היח״צ שהמהלך קיבל וכמות האזכורים של הארנק בדו״חות הכספיים ובהודעות לבורסה בשביל להבין ששופרסל מבינה ובצדק, את הפוטנציאל העצום שארנק סלולארי חזק מייצר לה. בסופו של יום אחת מנק׳ התורפה של שופרסל כיום בכל הנוגע לדאטה שלה על צרכנים היא ״חורים שחורים״ בכל מה שלא קורה בקופות שלה עצמן. אז היא אומנם יכולה לגשר על זה חלקית מאוד עם דאטה שמגיע מתו הזהב, אבל הוא לרוב דאטה לא מזוהה ובלתי ניתן לשיוך לצרכן ספציפי. מאידך ארנק סלולארי שאיתו צרכנים משלמים בכל מקום, בין היתר בקמעונאיות אופנה, ברשתות דלק, בבילויים וכו׳ וכו׳ יכול לייצר הרבה יותר דאטה על הקהלים המזוהים + ללמד את שופרסל טוב יותר איפה מסתתרות הזדמנויות עסקיות נוספות (לדוגמה – שוק המותג הפרטי בהלבשה ששופרסל לא נכנסה אליו עדיין חזק ויש use cases בעולם שמראים תוצאות מדהימות כמו target לדוגמה, כתבתי בעבר ששופרסל יכולה יחסית מהר להפוך להיות קמעונאית הלבשה מהגדולות בישראל, אני עדיין לגמרי מאמין בזה)
4. שופרסל פרסום – לשופרסל יש היום פעילות יחסית קטנה של פרסום מטורגט, בעיקר בשימוש יצרניות המזון והיבואניות, אבל שופרסל יכולה להפוך את לחברת פרסום ענקית במונחים ישראלים, למה? כי הנדל״ן הפרסומי הראשוני שלה הוא עצום – הסניפים עצמם (שופרסל, Be), אתר עם יותר מ-4 מיליון כניסות בחודש, אפליקציה פעילה, דאטה מזוהה שמאפשר לייצר קהלים סופר מפולחים, רשימות מיילים וטלפונים ועוד… בקיצור, שנת 2020 הייתה טובה לשופרסל, 2021 אולי תהיה קצת פחות (כי בכל זאת נראה שיהיה כאן איזשהו משבר כלכלי בחצי השני של השנה) אבל העתיד של החברה בכלליות נראה ורוד
קראו עוד מתוך הכתבה באתר כלכליסט»
