Skip to Content Contact Us
דף הבית » בלוג » זה נראה שבאותה מהירות שחברות הייטק גייסו עובדים.ות בשנתיים-שלוש האחרונות הן גם בוחרות להיפרד מהם בשבועות האחרונים
זה נראה שבאותה מהירות שחברות הייטק גייסו עובדים.ות בשנתיים-שלוש האחרונות הן גם בוחרות להיפרד מהם בשבועות האחרונים

זה נראה שבאותה מהירות שחברות הייטק גייסו עובדים.ות בשנתיים-שלוש האחרונות הן גם בוחרות להיפרד מהם בשבועות האחרונים

Zevik

יולי 8, 2022

עצוב ככל שזה נשמע, זה נראה שבאותה מהירות שחברות הייטק גייסו עובדים.ות בשנתיים-שלוש האחרונות הן גם בוחרות להיפרד מהם בשבועות האחרונים עם הסימנים ההולכים וגוברים לכך שהמצב צפוי להימשך לפחות שנה (אולי יותר) ושצפוי להגיע לעברנו גם מיתון.

האם ההערכות האלו לאורך המשבר והמיתון הצפוי נכונות או לא? קשה לדעת כי באמת שהמצב היום הוא מרובה משתנים – מצד אחד מלחמה באוקראינה, משבר בשרשרת האספקה, קורונה שממשיכה להשתולל בסין, אינפלציה אבל מצד שני נתוני תעסוקה טובים וגידול מתמשך בהוצאות של משקי בית.

בכל מקרה – אין ספק שהמציאות הזו הוציאה בישראל כבר אלפים לשוק מחפשי העבודה וכנראה תוציא עוד אלפים נוספים (אולי יותר). זה נכון שמדובר בקהל יחסית משכיל, עם מגוון רחב של הזדמנויות שכנראה לא יתקשה למצוא עבודה בחודשים הקרובים גם אם לא בדיוק באותם תנאים או תפקידים ובכל מקרה – רוב ״מפוטרי ההייטק״ הם א.נשים עם יכולות כלכליות שמאפשרות להם גם תקופה כזו או אחרת של אבטלה. אבל השאלה היא האם נכון – ״לרוץ מהר-מהר לעבודה הבאה?״. בשבועות האחרונים קיבלתי כמה וכמה של ״מפוטרי ומפוטרות הייטק״ שרצו להתייעץ האם נכון בעיני לנצל את הפיטורים כדי לפתוח סטארט אפ או לשנות קצת את הכיוון המקצועי? ובכלל מה אני ממליץ בתקופה כזו, ולמען האמת זה גרם לי לחשוב הרבה על הנושא. האם פיטורים בתקופה כזו הם מתנה או עול? וככל שאני חושב על זה יותר, אני חושב שלהרבה א.נשים זו יכולה להיות הרבה יותר מתנה מעול…

אני רוצה לנצל את הבמה כדי לפתוח לכם.ן את הראש בנוגע לדברים שאפשר לעשות / לחשוב עליהם בתקופה כזו של אבטלה לא מתוכננת (לא משנה אם היא חודש, חצי שנה או יותר). ד״א – אם מישהו.י מהקוראים.ות חושב על רעיונות נוספים, תרגישו חופשי לכתוב בתגובות והלוואי שנצליח לייצר יחד את ״המדריך האותנטי למפוטרי ההייטק״ 🙃.

1. לשאול את עצמכם למה פיטרו דווקא אתכם – זה משהו שמשום מה אני רואה פחות ופחות א.נשים שואלים. הם מספרים לעצמם שזה ״בגלל המצב״ וזה מתקדמים הלאה, אבל אלא אם החברה שלכם.ן נסגרה לחלוטין או האגף / מחלקה / צוות שלכם נמחק אז זו תשובה לא מספיק טובה בעיני. בסופו של דבר בכל מקום שפיטרו 5%-25% (רוב המקומות שפיטרו) זה אומר שהשאירו 75%-95% ואני חושב שכל אדם בר דעת שרוצה להשתפר, רוצה ללמוד, רוצה לקחת את מה שהחיים נותנים לו, צריך לשאול – למה בחרו לפטר דווקא אותי? האם הבאתי מעצמי את כל מה שיכולתי לעבודה? (ד״א – זה לא בהכרח אומר לתת 20 שעות ביום, אלא גם ברמת השקעה, איכפתיות, יצירתיות, ערך) האם תרמתי למטריקות של החברה? לדינמיקה של הצוות? בקיצור – זמן מעולה לחשבון נפש, לא לייסר את עצמכם ובטח לא ממקום של הלקאה עצמית אבל כן ממקום של למידה ושיפור לבאות

2. לבחון מחדש – ב-20 השנים האחרונות מצאתי את עצמי בוחן מחדש את המצב שלי כל כמה שנים. הבחינה המחודשת הזו של המקום שלך, המסלול המקצועי שאתה זז בתוכו והיעדים שאליהם אתה מכוון היא מנהג חשוב מאוד שאני ממליץ לכל אחד.ת לעשות מעת לעת, על אחת כמה וכמה שנקרתה בדרככם הזדמנות כזו של להיות ״בין עבודות״. אין לי מתודה ברורה איך לעשות את הבחינה מחדש הזו, אני יכול רק לשתף בטכניקה שלי שהיא מאוד ישירה. אם קרה שקמתי בבוקר יותר מיום – יומיים רצופים בלי התלהבות שיא לקראת מה שהיום יביא – אני מתחיל לחשוב מחדש על המצב המקצועי שלי. כמובן שבהתחלה אני אחפש פתרונות שאינם רדיקליים – אולי פרויקט שמוציא ממני את האנרגיה ונכון לוותר עליו? אולי חבר.ת צוות שמוציא את הכיף? לקוח מרגיז? אם הפתרון הוא בגזרות האלו אני מייד אפעל – בתקופה שייעצתי זה אומר ״לפטר את הלקוח״ או לוותר על הפרויקט, גם במחיר של להפסיד כסף.

3. תלמדו, תלמדו, תלמדו – הרבה פעמים א.נשים תקועים בחיי היום יום שלהם עם החיים, המשפחה, העבודה, המטלות, הפגישות והלו״זים. ניקח את נושא הפגישות והלו״ז כדוגמה – ותסלחו לי על הישירות אבל חלאס עם זה! התחרפנתם?! אני רואה א.נשים עם 90%-95% מהיום שלהם מלא בפגישות וזומים, זה הזוי! מתי אתם מספיקים לחשוב? ליצור? ליזום? ללמוד? אם כל היום אתם רצים מפגישה לפגישה? מזום לזום? חלק גדול מהם לא מסתיימים בכלל ונגדעים באמצע… אין לי בעיה עם לו״ז לצורכי סדר אישי של משימות (לו״ז לעצמך מה אתה רוצה לעשות ומתי) אבל להיות ״עבד של פגישות״ עם קולגות, מנהלים.ות וכו׳ זה הזוי. בעיני מקסימום 50% מהיום (עדיף פחות) צריך להיות פגישות עם א.נשים אחרים, כל השאר צריך להיות עבודה עצמית, ייזום, חשיבה, למידה, למידה, למידה ועוד פעם למידה. אז אם לא השכלתם לעשות את זה בתקופה שעבדתם עכשיו הגיע הזמן – תתחילו להרחיב את הידע שלכם, לפתוח את הראש מעבר לתחום הספציפי שאתם עוסקים בו – תסתכלו קצת לעתיד, תסתכלו קצת לתחומים מסביב, ענפים או מקצועות משיקים – העולם היום הוא הרבה יותר עשיר מאיך שהוא היה לפני 20-30 או 50 שנה.

פעם בן אדם היה נכנס לתפקיד וצריך לדעת בדיוק את מה שהוא למד באוניברסיטה למשך 40 שנה מיום כניסתו לתפקיד, אבל היום זה לא המצב (ותכל׳ס זה גם מנוון ומשעמם). הנשק הכי טוב שיש בעיני לבן אדם הוא הידע שלו, ההבנה הרחבה שלו, היכולת שלו לראות תמונה עגולה ולפתח תפיסות שלמות ורחבות ולא צרות וחד גוניות. נהוג לייחס לאבן גבירול את המשפט החכם הזה – ״ערך כל אדם – כפי מה שהוא יודע״ ואני לגמרי מסכים, זה לא רק ידע מקצועי, אלא ידע בכלל על בני אדם, על זוגיות, על הורות, ידע כללי – אבל בסוף זה מתחיל ונגמר (בעיני כמובן) בידע. זה נכון על אחת כמה וכמה בתקופות של שוק קשה. נכון שזה אולי לא נשמע מדויק כשמדברים על איזה מפתח בתחום סופר ספציפי, אבל בעיני זה רלוונטי לכל בן אדם בכל מקצוע שהוא. א.נשים רוצים לידם א.נשים אחרים שהם רב גוניים, שהם אנשי שיח מעניינים, שיש להם עומק של הבנה, שהם יודעים להיות ביקורתיים ולהביא את עצמם ליום יום, שהם יודעים להסיק מסקנות, להביא רעיונות ולחשוב מחוץ לקופסה, והכלי המרכזי שלכם להיות כאלו הוא למידה. בתחום שלכם, בתחומים ליד, בתחומים הכי לא קשורים – בסופו של דבר אני מאמין שככל שאתה לומד יותר, שאתה פותח את עצמך לידע, למקורות השראה, לתחומי חשיבה וצורות חשיבה זה ממלא לך את המיכל השכלי, הנפשי והערכי וזה כשלעצמו יהפוך אותך לטוב יותר בכל תחומי החיים.

אז פרקטית אם פוטרת (ותכ׳לס גם אם לא) – איפה לומדים? איך מתחילים? קחו קורסים במאסטר קלאס, קחו קורסים ביודמי או קורסרה, תתחילו לקרוא ספרים שתמיד רציתם, תמצאו פודקאסטים בתחומים שמעניינים אתכם, תרשמו לקורסים פיזיים, תחפשו ביוטיוב פרי סטייל, מה שבא לכם – העולם מלא בכלים ללמידה (הלוואי והיו לי 100 שעות ביום בשביל ללמוד את כל מה שאני רוצה כל יום). בתור מישהו שקורא ולומד לפחות 3-4 שעות כל יום אני ממליץ לנסות לסנן איפה שאפשר ולהתמקד בעיקר. מה הכוונה? לקחתם.ן קורס שלא נותן לכם ערך? לא לסיים בכוח (תכבדו את הזמן שלכם) הכסף כבר הלך… רואים קורס שפתאום יש לו פרק מיותר – אל תפחדו לדלג… תנסו למקסם את יחס הזמן – ערך שלכם ככל שניתן וזה אומר בעיקר להיות מאוד קמצנים עם הזמן שלכם

4. תתנסו בדברים חדשים – אם אתם שכירים.ות אולי זה זמן מעולה לנסות ליזום פרויקט קטן (גם אם בסוף תחליטו שהוא לא צריך לצאת לעולם) … אם אתם מופנמים – תנסו לבלוט קצת (אולי סרטונים ביוטיוב/לכתוב בלוג/לפתוח טיק טוק – מה שבא לכם), אם אתם מנהלים.ות תנסו ללכת קצת אחרי אחרים או לעשות דברים בידיים (דברים שבעבודה אחרים עשו בשבילכם). הרבה מסלול החיים לא מאפשר לנו להתנסות מספיק ויכול להיות שתקופה קצרה בנעליים של אחרים היא משהו שיתן לכם ערך גדול מאוד. זה יכול להיות עם עצמכם או להתחיל איזושהי התמחות (אפילו בהתנדבות) במקום אחר זה לא משנה בכלל – העיקר לצאת מאיזור הנוחות…

5. תתגייסו למשהו שהוא גדול מכם – הרבה פעמים היום יום שלנו לא מאפשר לנו להירתם לדברים שאינם ״שוטף״ וזה דוחק הצידה נושאים חברתיים / פוליטיים / סביבתיים וכו׳ – אבל עכשיו אתם מובטלים – אז תמלאו את המצברים גם עם פעילות חברתית. תתנדבו בעמותה, גם אם זה לכמה חודשים, תתחילו להיות מעורבים פוליטית ותתרמו זמן ומשאבים לאג׳נדות שאתם מאמינים בהם, תהיו פעילים חברתית, תפעלו לטובת משהו ביישוב שלכם – מה שבא לכם. אני יכול לספר לכם מהסיפור האישי שלי שאני לא פעיל מספיק (לא כמו שהייתי רוצה), אבל בשנה ומשהו שהייתי מאוד פעיל במחאת ״הדגלים השחורים״ זה פתח אצלי צ׳אקרות שלא נפתחו בשום פעילות אחרת ומאז אני מקפיד להיות מעורב פוליטית (כאמור – לא מספיק, הייתי רוצה יותר אבל גם לזה אמצא זמן, לאט-לאט)

Back top top