בשבוע שעבר עלתה בנטפליקס סדרה מעניינת שנקראת The Future Of – הסדרה היא שיתוף פעולה בין The Verge (אתר תוכן מצוין לעולמות הטק), נטפליקס ו-Vox Media (שעושים גם פודקאסטים מצוינים ועשו גם את הסדרה Explained בנטפליקס שגם היא לא רעה בכלל לפחות ברוב הפרקים).
נכון לכרגע הסדרה מכילה 12 פרקים – שישה עלו אתמול ושישה נוספים אמורים לעלות שבוע הבא (28.6), הפרקים שעלו עד כה עוסקים בנושאים הבאים:
העתיד של כלבים
העתיד של דייטינג
העתיד של צמחי בית
העתיד של גיימינג
העתיד של חופשות חלל
והעתיד של צ׳יזבורגרים
*כן-כן, אני יודע שהרשימה קצת הזויה…
בכל מקרה – כחובב חדשנות ועתידנות מושבע לא יכולתי להתאפק ורצתי לראות את שלושת הפרקים הראשונים (כל פרק הוא כ-20 דק׳ שזה נחמד) והתובנות שלי הן כאלו:
1. זה תמיד משמח אותי לעצור את המירוץ של היום יום ולפתוח צוהר של חשיבה וערעורים לגבי תחום מסוים מחיי היום יום שלנו, בעיני זה לא ממש משנה אם זה פוליטיקה, יחסי דת – מדינה, חינוך, היסטוריה, הורות, זוגיות, צ׳יזבורגרים, צמחי בית או כל נושא אחר. תפיסת העולם שלי היא שהכל קשור להכל בסופו של דבר וכל ידע, כל חשיבה ביקורתית, כל תובנה שעולה לך הופכת אותך לבן אדם עגול יותר, את המוח לחד יותר וכנגזרת משפרת אותך בכל שאר תחומי החיים, גם אלו שאינם קשורים – באופן כללי המיכל שלך מתמלא. לא אחת אני מוצא את עצמי מצטט לעצמי או לעובדים מקרים או תובנות מההיסטוריה (גילוי נאות – אני גאנקי של ביוגרפיות, דוקומנטריים וספרי היסטוריה, לא משתף כאן המלצות כי זה פחות מתאים לוייב של הפיד שלי שמתעסק בחדשנות, עסקים וטכנולוגיה) או מעולמות של חינוך ילדים, פסיכולוגיה או אומנות. יש משפט של גנדי (מהטמה לא רחבעם) שאני אוהב שהולך בערך ככה (תרגום לעברית תמיד קצת הורס) ״תחייה כאילו תמות מחר, תלמד כאילו תחייה לנצח״, לכן כבר אפריורית אני חושב שהסדרה הזו ושכמותה הן מעולות.
2. ספציפית בנוגע לתוכן, אני חושב שהחבר׳ה שם, כנראה במכוון, נמענו באמת לצלול לעומק של הנושאים עצמם. לדוגמה בפרק על הכלבים שבגדול עוסק בעתיד שלנו מול כלבים (וכנגזרת אפשר להשליך את זה לחיות בכלל, בוודאי חיות מבויתות) וספציפית ביכולת העתידית שלנו להבין את שפתם של הכלבים, הם כמעט ולא עסקו בשאלות העומק של איך זה מתאפשר הסיפור הזה של להבין את הכלבים, לא פירטו לעומק על המתודות של ה-AI, פתרונות וגישות שונות וכו׳ – אלא רק זרקו רעיונות כדי לייצר גירוי של הדימיון. ההערכה בפרק הייתה שתוך 10 שנים נוכל לייצר סוג של ״תרגומונים״ בין מה שהכלב.ה שלנו אומרים לבין שפת בני האדם בזכות בינה מלאכותית כמובן, הם כבר הלכו עוד שניים – שלושה עשורים קדימה ודיברו על זה שאולי נוכל לענות גם לכלבים (על ידי בינה מלאכותית כמובן), שיהיו פסיכולוגיים לכלבים שידברו איתם, אולי אפילו אינטרנט לכלבים וכו׳.
3. לעובדה הזו שהתחומים מאוד מגוונים מצד אחד והעמקה בכל נושא היא יחסית שטחית ובעיקר מורכבת מראיונות עם מומחים בתחום שזורקים כיווני מחשבה או רעיונות דווקא עבדה לי לא רע כי היא גרמה לי לזרום עם הטרנד הזה ולחשוב על רעיונות נוספים ובכללי זה פורמט שאומנם לא מציף אותך בהרבה ידע פרקטי אבל כן סוג של אווירה של חשיבה ובריינסטורמינג וזה מעולה. לדוגמה – בפרק על דייטינג הם דיברו על אפליקציות דייטינג שבעתיד ידעו על בסיס מדדים ביומטריים והתנהגותיים לייצר שידוכים, אבל הקפיצה מנושא לנושא זרקה אותי לחשוב דווקא על המטאוורס (תודו שזה הפתיע אותכם.ן 😉) ועל דייטינג ואיך שילוב בין יכולות כאלו של בינה מלאכותית שמנתחת מדדים ביומטריים ומזהה התאמה פוטנציאלית ברמה כל כך גבוהה יכולות להשתלב עם עולמות וירטואליים ואווטארים וכו׳, תחשבו לדוגמה על התרחיש העתידי הבא – אפליקציית דייטינג החליטה שיש 20 בני זוג פוטנציאליים שיכולים להתאים לך, במקום שאת.ה תתחילו להיטרטר מדייט לדייט אולי תשלחו את האווטאר שלכם (שיכיל חלק מהתכונות אופי שלכם.ן וידע ״לייצג״ אתכם.ן) לדייטים וירטואליים עם האווטארים של כל המועמדים ואלו שיעשו לאווטאר שלכם.ן גוד טיים וחשק יתקדמו לדייט איתכם באמת, ניצול יעיל של הזמן, לא?! (זה זרק אותי לאווטאר שיעמוד במקומנו בתור בביטוח לאומי או במשרד הרישוי אבל עזבו, לא אקח אותכם.ן איתי ל-Rabbit Hall הזה…)
בקיצור לסיכום ועל בסיס שלושת הפרקים הראשונים – לגמרי סדרה פותחת ראש, מגניב שהיא קופצת בין נושאים מלמעלה, תבואו ערניים ועם ראש פתוח ויש מצב שהיא תעזור לכם להתגלגל עם המחשבות למקומות מעניינים וגם אם לא – זה ללא ספק ממלא את המיכל שלכם.
