Skip to Content Contact Us
דף הבית » בלוג » העלאת הריבית והקשר שלה להייטק
העלאת הריבית והקשר שלה להייטק

העלאת הריבית והקשר שלה להייטק

Zevik

יוני 17, 2022

בואו נדבר רגע על העלאת הריבית ועל הקשר שלה להייטק, למניות ובכלל ״לחיים עצמם״. בחודשים האחרונים יצא לי לקרוא ולשמוע הרבה מאוד ניתוחים בנוגע למצב והמאפיין המשותף של רובם הוא שימוש בשפה כלכלית גבוהה ומעט מאוד פרקטיקה, אז החלטתי להקדיש את הפוסט הזה לפרקטיקה של הדברים, בתקווה שכמה שיותר קוראים.ות יצאו מהפוסט הזה עם קצת יותר הבנה בנוגע לטרללת שמתרחשת כאן (לא הרבה יודעים אבל בעוונותיי למדתי כלכלה – חשבונאות בתל אביב ואפילו הייתי דיי טוב בזה והייתי גם שנה מרצה צעיר במכינה לחשבונאות באונ׳ תל אביב עד שהחלטתי שאני בורח מהמקצוע הזה כל עוד נפשי בי) קחו אוויר – צוללים…

נתחיל מהרקע – הרקע הכלכלי של השנים האחרונות הוא רק של מחירים סה״כ בירידה (ברמה העולמית) וריביות אפסיות, זו תולדה של הרבה דברים אבל הבולטים בהם הם:
המשבר של 2008 שגרם לבנקים מרכזיים כמעט בכל העולם לאפס את הריביות
ירידות מחירים שנובעות מגלובליזציה (אם אתה קונה חולצה ב-Shein ולא ב-GAP או רכב סיני ולא אירופאי אתה תשלם כנראה פחות) ומשיפור בטכנולוגיה (שבאופן עקרוני מייעלת ומורידה מחירים)

עד כאן – הכל טוב, אבל… בשנתיים האחרונות, בין היתר בגלל הקורונה, קרו כמה דברים בו זמנית שמשבשים את ההרמוניה הזו – כשהקורונה הייתה בשיאה היה חשש אמיתי בקרב בנקים מרכזיים (בעיקר בארה״ב אבל לא רק) שא.נשים יקטינו משמעותית את הצריכה שלהם (בגלל הפחד וההישארות בבית וכו׳), הקטנת צריכה = צמיחה נמוכה יותר של הכלכלה (אולי אפילו צמיחה שלילית, מה שנקרא – מיתון) ולכן הבנקים המרכזיים ובראשם הבנק המרכזי של ארה״ב בדחיפתו של טראמפ התחילו להדפיס כסף ולדחוף אותו לשוק ולאזרחים (ממש שלחו צ׳קים לא.נשים הביתה) במטרה לדחוף את הא.נשים להמשיך לצרוך. בפועל הדפסה כזו של כסף לא גורם להיצע מוצרים או שירותים גדול יותר – אלא לוקחת את אותה כמות של מוצרים או שירותים ורק שמה מולם יותר כסף, אם יש אותו היצע אבל יותר כסף שרוצה לקנות אותו מה קורה? נכון! המחירים עולים – וזו הסיבה הראשונה שבגללה אנחנו רואים אינפלציה בשנה האחרונה, הכסף שהודפס בהרבה כלכלות בעולם, בפרט ארה״ב שהיא שחקנית משמעותית מאוד בכלכלה העולמית.

על הסיפור הזה של הדפסת הכספים וחלוקת הצ׳קים וכו׳, תוסיפו עוד כמה דברים שקרו – הקורונה גרמה לפקקים אדירים בשרשרת האספקה העולמית – מפעלים הפסיקו לייצר לכמה חודשים ויצרו ״בטן״, עובדים היו בסגרים ולא פרקו מכולות וכו׳ וכו׳, הבלאגן הזה בשרשרת האספקה העולמית אומר דבר פשוט – יש פחות מוצרים ממה שצריך, יש פחות מוצרים אבל יותר כסף = המחירים עוד יותר עולים…

על הסיפור הזה של הדפסת הכספים ושרשרת האספקה נוצר מצב שא.נשים ישבו המון בבית בקורונה והבינו שבא להם בית יותר גדול, הם גם לא בזבזו כל כך הרבה (לא טסו לחו״ל, לא צרכו הרבה דלק וכו׳) אז הם שדרגו בתים לבתים גדולים יותר או רכשו בתים להשקעה = המחירים של הבתים עלו עוד יותר…

על האירוע הזה של שרשרת האספקה העולמית ועל האירוע הזה של הדפסת הכסף והביקוש הגובר לבתים תוסיפו את המלחמה של רוסיה – אוקראינה שבאה בזמן דיי חרא מבחינה כלכלית. רוסיה ואוקראינה הן יצואניות גדולות מאוד של אנרגיה ושל סחורות לעולם (אוקראינה בעיקר של חיטה ודגנים ורוסיה של אנרגיה בעיקר נפט וגז) וכשיש מלחמה הן מייצאות פחות (רוסיה תיאורטית יכולה לייצא אבל לא רוצים לקנות ממנה בגלל חרם כתגובה למלחמה) – זאת אומרת יש פחות חיטה ודגנים ופחות אנרגיה אבל הרבה כסף = המחירים עוד יותר עולים…

בקיצור – הרבה סיבות לעליות מחירים בכל התחומים – הדלק נהיה יקר, האוכל נהיה יקר יותר, המזון, מוצרי האלקטרוניקה, השילוח עצמו (מה שמעלה תכל׳ס את המחיר של הכל כמעט) וזה מה שיוצר את האינפלציה הזו שכולם מדברים עליה שבארה״ב מגיעה כבר ליותר מ-8% בהסתכלות שנתית (גם באירופה מספרים דומים) ופה בארץ עומדת על כ-4.1%. שזה אומר שקצב עליית המחירים בהסתכלות שנתית אם בוחנים את ״סל המוצרים הממוצע״ של משפחה ישראלית יתייקר ב-4.1%. למה אצלנו פחות מארה״ב ואירופה? יש סיבות אבל תכל׳ס זה הרבה בגלל שהמחירים פה מאוד יקרים מלכתחילה – תזכרו אינפלציה היא קצב ההתייקרות, אבל אם יקר גם ככה אז יותר קשה לייקר עוד…

אז מה עושים? איך מונעים מהמחירים להמשיך לטפס ואיך עוצרים את האינפלציה מלהשתולל? בגדול הפתרון הקלאסי הוא העלאות ריבית, ז״א – הבנק המרכזי של אותה מדינה (במקרה שלנו האיחוד האירופי, ארה״ב וישראל אלו 3 הבנקים המרכזיים שמעניינים אותנו) מחליט שהריבית הבסיסית באותה כלכלה עולה (כאמור עד השנה בארה״ב, האיחוד וישראל הריביות היו אפסיות) וכתוצאה מכך הוא מייקר את עלות הכסף כי נהיה יקר יותר לקחת הלוואות, אם הוא מייקר את עלות הכסף אז זה אמור לגרום לא.נשים לקחת פחות מימון ואם הם לוקחים פחות מימון אז יותר קשה להם להוציא על בתים, דלק, טיולים וכו׳ ואם הם מוציאים פחות אז יש ביקוש נמוך יותר והמחירים אמורים לרדת, זו הלוגיקה…

מצד שני אם אתה מעלה את הריבית יותר מידי אתה יכול לחנוק את הכלכלה ואז א.נשים יוציאו הרבה פחות ואז יהיה מיתון (הכלכלה תקטן במקום לגדול) וזה לא רצוי, איפה האיזון? זה ניסוי וטעייה והרבה מאוד פסיכולוגיה אבל לא נכנס לזה.

מה עוד קורה כשהריבית עולה? מי שמחזיק הון בדר״כ מרוויח כי הוא פתאום יכול לקבל תשואות יותר טובות על הכסף שלו (באג״חים, פקדונות וכו׳) אבל מי שמחזיק חובות (הלוואות, משכנתא וכו׳) דיי ״נדפק״ כי הוא צריך לשלם יותר ריבית על החובות שלו… לדוגמה כל מי שמחזיק משכנתא לכאורה נדפק מעליית הריבית כי התשלומים החודשיים שלו עולים, אבל זו תפיסה קצת שגויה כי בישראל רוב המשכנתאות מורכבות מרכיב קבוע צמוד מדד ומרכיב משתנה צמוד לריבית וזה נכון שכאשר הריבית עולה אז החלק שצמוד ריבית עולה אבל הוא ברוב המקרים פחות מ-50% מהמשכנתא. האלטרנטיבה היא שהמדד ימשיך לעלות (מחירים עולים = מדד המחירים לצרכן עולה) ואז החלק הגדול יותר זה שצמוד למדד גם עולה וזה גם חלק גדול יותר וגם עליה בדר״כ דרסטית יותר ולכן לרוב העלאת הריבית ככלי למניעת אינפלציה מטיבה עם מחזיקי המשכנתאות ולא מקשה עליהם (במציאות שיש אינפלציה כמובן).

אבל השאלה המעניינת באמת איך כל החרא הזה קשור לחברות ההיי טק ולוול סטריט וכדומה? ומאיפה פתאום הדולר מתחיל לקפוץ (דולר – שקל כבר 3.45 בנוב׳ שנה שעברה הוא היה 3.08!)? בגדול זה דיי פשוט. כאשר הריבית עולה אז יש חלופות השקעה לשוק ההון, פתאום בעלי הון, קרנות, גופי השקעה וכו׳ יכולים למצוא אלטרנטיבות להשקעה של הכסף שלהם בתנאים טובים מחוץ לשוק המניות (פק״מים, אג״חים וכו׳) ולכן כסף מתחיל לצאת מהבורסה וממניות להשקעות חלופיות, בנוסף ספציפית חברות היי טק ובפרט כאלו שמוגדרות ״חברות צמיחה״ נדפקות כאן מכמה סיבות. אבל כדי להבין אותן צריך להבין רגע מה המשמעות של ריבית בהקשר הזה של שוק ההון ותכל׳ס זה דיי פשוט. המשמעות של ריבית היא ״ערך הכסף על פני זמן״, כאשר הריביות הן אפסיות, לכאורה אין לכסף ערך על פני זמן ואם אתה תבטיח לי לקבל עוד 5 שנים סכום מסוים אז אני אסכים לשלם עליו כבר היום סכום יחסית דומה כי בלאו הכי החלופות שלי לא משהו ולזמן אין הרבה ערך כלכלי מבחינתי. בעולם של ריביות לא אפסיות (ככל שגבוהות יותר זה משמעותי יותר) אז יש ערך לזמן, אם מבינים את זה – קל להבין את הסיפור של המניות, בכלל ומניות הצמיחה בפרט, איך? קבלו – בואו ניקח את מאנדיי כדוגמה, חברה ישראלית מעולה שלפי כל ההערכות צפויה להמשיך לצמוח בשנים הקרובות בואו נניח שהיא צפויה לצמוח בשנים הקרובות בהכנסות שלה 50% בין שנה לשנה.

בעולם של ריבית אפסית המשקיעים היו מוכנים לתת למאנדיי היום שווי שמגלם את הגידולים הצפויים בהכנסות כמעט באותם סכומים שההכנסות האלו יהיו בעתיד כי כאמור ״אין ערך לזמן״, אבל בעולם של ריביות עולות זה לא המצב, פתאום יש ערך לזמן ואותם X דולרים בעוד 3-4-5 שנים ויותר שווים היום פחות ולכן החברה עצמה שווה היום פחות = סיבה ראשונה לירידות מחירים. זו בין היתר הסיבה שככל שהחברה היא יותר חברה עם ציפייה לצמיחה עתידית כך היא ״חטפה״ יותר בגלל עליות הריבית שהיו (ואלו שגם צפויות גם והשוק כבר מגלם אותן).

תוסיפו לדבר הזה את העובדה שכסף יוצא משוק המניות, כסף יוצא = פחות ביקוש = ירידות מחירים.

תוסיפו לזה את העובדה שקרנות הון סיכון (שהן הקטר שדוחף את החברות האלו ומכניס להן כסף עוד לפני שהן מגיעות לבורסה) פתאום יכולות להתקשות לגייס עוד כסף מה-LP’s שלהן (LP’s הם הגופים שמשקיעים בקרנות שמשקיעות בסטארטאפים לדוגמה – קרנות פנסיה, קופות גמל ובכלל גופים שמנהלים הון) כי כאמור יש אלטרנטיבות.

תוסיפו לזה את העובדה שהמחירים עולים ובדר״כ זה אומר שחיקה ברווחיות בקרב חברות, פחות רווחים (במקרה של חברות צמיחה זה יותר הפסדים אבל לא משנה זה הינו הך) = שווי נמוך יותר

תוסיפו לזה את העובדה שהריביות עולות במטרה לרסן את האינפלציה אבל כאמור הן כבר מרסנות את הצמיחה במשק והחששות האלו מצמיחה נמוכה יותר (ואולי מיתון) גורמים לחשש בנוגע ליכולת של חברות להמשיך לצמוח כמו שציפו (שוב – בחברות צמיחה שצפויות לצמוח המון זה מאוד משמעותי ולכן הן רגישות לזה יותר)

ותקבלו את ההתרסקות (המוגזמת עם יורשה לי) שאנחנו רואים בבורסות בחודשים האחרונים, בפרט בחברות הצמיחה.

ואיך כל זה קשור לדולר?! זה הכי פשוט – בגדול כשהעולם נכנס לסחרור יש מנהג קבוע בקרב כל מי שמחזיק הון (א.נשים פרטיים, גופים מוסדיים ואפילו בנקים מרכזיים) והוא ללכת לנכסים יחסית יציבים ומכיוון שהדולר נחשב למטבע הכי חזק בעולם זה מיד מייצר עלייה בביקוש לדולר ולכן אנחנו רואים עליה משמעותית בשער הדולר מול כמעט כל המטבעות (זה לא קשור רק לישראל), תוסיפו לזה את העובדה שספציפית בישראל הגופים הפיננסיים (שהם מאוד חזקים מבחינת הכלכלה המקומית) מגדרים את עצמם בחודשים האחרונים בגלל ההשקעות שלהם בחו״ל ולכן רוכשים עוד ועוד דולרים ותקבלו עוד ביקוש לדולרים וכתוצאה מכך עוד עליה בשער שלו מול השקל (כאמור בעיקר בגלל האפקט העולמי + המוסדיים שלנו שעוד מוסיפים אש למדורת שער הדולר).

אז עד כאן בנוגע לחוק הכלים השלובים שקורה כאן, אבל השאלה היא – לאן זה הולך? קשה מאוד לדעת כי כמו שאתם מבינים.ות זה משהו מרובה משתנים וגורמים משפיעים וכו׳, אבל אם הייתי צריך להעריך הייתי אומר ככה – הבנקים המרכזיים מאוד לא מתלהבים מהעלאות הריבית האלו והם עושים אותם בצורה הכי מתונה אך אפקטיבית שהם יכולים, אם לא תהיה ברירה הם ימשיכו איתן והריבית בישראל כנראה תעלה עד 2-2.5% ובארה״ב אולי אפילו ל-3.5-4% תוך שנה בערך, אבל אני חושב שזה לא ילך מעבר לזה ואני חושב שאם ימשיכו לראות סימנים לכך שהעלאות הריבית פוגעות בצמיחה ואולי מקדמות מיתון אז הם יסכימו לספוג אינפלציה של 4-5% ולעצור שם ולא לנסות להחזיר אותה לשיעורים של 2-3% כמו שהיה בתחזיות הבסיס. התרחיש הכי אופטימי הוא שהקורונה בסין תעלם ואז היצור יחזור, שרשרת האספקה העולמית תשתחרר והמלחמה באוקראינה תיגמר ובמקרה כזה המחירים אמורים קצת לרדת והבנקים המרכזיים ישמחו כנראה לעצור עם העלאות הריבית לפני שהם מגיעים ל-3.5-4% בארה״ב ו-2-2.5% בישראל.

ומה זה אומר על המניות והיי טק וכו׳? אם בכל זאת יהיה מיתון זה באסה, זה אומר שאנחנו נהיה במציאות של מיתון + מחירים גבוהים + ריבית גבוהה, זה חרא מכל המובנים ומין הסתם ישפיע גם על שוקי ההון וגם על חברות הייטק וגם בכלל, אבל גם זה יקרה (וזה לכאורה תרחיש האימים של השנה – שנתיים הקרובות) זה משהו יחסית מלאכותי שנובע מכל הגורמים הזרים שציינתי ולא מזה שא.נשים מובטלים או מזה שאין לא.נשים בהכרח כסף בבנק וכדומה ולכן אני מקווה ומאמין שהוא ישתחרר יחסית מהר. אישית אני לא מאמין שנגיע לשם בכלל ואני חושב שהאינפלציה תעצור הרבה לפני אבל באמת שזו הערכה אישית ולא ניתן לדעת בוודאות. אם לא יהיה מיתון והריביות לא יעלו לשיעורים של 3.5-4% בארה״ב אז אני מאמין שנראה את שוק המניות עולה יחסית בחדות כי הוא כבר דיי לקח על עצמו את הריביות האלו וגילם אותן בשחיטה של החודשים האחרונים.

Back top top