חברת הקורקינטים בירד שנחשבת לשחקנית השניה בעולם המערבי (אחרי Lime) הודיעה שהיא מתכננת לפטר 23% מכוח האדם שלה.
למי שלא מכיר – מדובר בחברה שהוקמה בספטמבר 2017 על טראוויס ונדרזנדן שעבד בעבר בליפט ואובר וגייסה ערימות של כסף בטווח קצר יחסית (783 מיליון דולר), אבל הקורונה והמודל העסקי המאוד מורכב ולא כלכלי של השכרת קורקינטים הביא את החברה למקומות ״לא להיט״. היא נאלצה להיכנס לנאסד״ק דרך ספאק ולא דרך הנפקה בנוב׳ שעבר (2021) לפי שווי חברה של כ-2.75 מיליארד דולר ומאז ועד היום התרסקה בכמעט 95% לשווי של 153 מיליון דולר בלבד. החברה אומנם מכניסה בשנה יותר מ-200 מיליון דולר הכנסות, אבל זה נראה שהשוק מאוד לא מאמין במודל הזה של קורקינטים להשכרה ובצדק:
1. המודל הכלכלי כאפליקציה עצמאית לא מחזיק מים
2. בכלכלה במשבר מדובר במותרות שסביר להניח שא.נשים יזנחו מהר מאוד
3. חברות גדולות בהרבה כמו Uber, דידי או אפילו טסלה או אפליקציות חניה או תחבורה ציבורית כמו סלופארק / פנגו / מוביט (כל מדינה והאפליקציית חניה או תחבורה ציבורית שלה) יכולות להוסיף את המוצר הזה כסוג של פיצ׳ר נוסף – זה לא משהו שמצדיק לדעתי חברה ולא יכול לייצר מודל כלכלי בר קיימא
4. בשנים האחרונות היו המון תאונות קורקינטים וא.נשים הבינו שאולי זה לא אמצעי התחבורה היעיל ביותר, אפשר לדוגמה אופניים (מנהטן לדוגמה מלאה באופניים להשכרה וגם ערים גדולות רבות באירופה) או מוניות שיתופיות / אוטובוסים חכמים כמו Via במנהטן או באבלס (שגם מבוסס על Via) בתל אביב או מוצרים דומים בערים אחרות…
בקיצור – אני יכול רק להעריך בזהירות שנראה קיצוצים דומים גם מחברות אחרות בתחום הזה של קורקינטים להשכרה ושנראה בקרוב את בירד או מקצצת ומצטמקת שוב או נרכשת על ידי שחקנית גדולה יותר בנזיד עדשים. היחידות לדעתי שישרדו בתחום הזה הם אלו שיהפכו להיות תשתית שמתחברת לאפליקציות אחרות (כמו לדוגמה פנגו / סלופארק / אובר וכו׳) כשירות ולא מנסות בכלל לייצר יוזרים עצמאיים כאפליקציות סטנד אלון
