כמה מילים על פעילות קמעונאות המזון של אמזון, לא אחת אני קורא מאמרים ופוסטים בארץ ובחו״ל על פעילות ה-grocery של אמזון ונתקל בבלבול וערבוב בין מושגים, מותגים ומהלכים של אמזון, אז כשירות לציבור חובבי החדשנות והטכנולוגיה, החלטתי לעשות סדר בנושא.
לאמזון, נכון להיום ספטמבר 2020, יש 4 פעילויות שונות של קמעונאות מזון, בגוונים שונים: פעילות ראשונה – אמזון גו (amazon go) – אשר פרוסה נכון להיום ב-26 מיקומים שונים בארה״ב (החנות הראשונה נפתחה בסיאטל לקהל הרחב בינואר 2018), הקונספט של החנות הוא סוג של 7elevn (או בהשאלה לישראל – yellow או מנטה), מיני מרקט קטן עם כמה מאות מק״טים וגודל ממוצע של 200-250 מ״ר. הקונספט של החנות הוא תשלום סימלס (seamless) ללא מגע או עיכוב בכלל (grab&go), החנות מופעלת באמצעות גלאי נפח ומצלמות אשר מרושתות בקירות של המתחם ובמקררים / מדפים השונים ותפקידן להבין אילו מוצרים בדיוק המשתמשים לקחו מהמדף/מקרר, זאת במקביל למעקב אחר המשתמש עצמו (על מנת לדעת את איזה משתמש צריך לחייב על איזה מוצר). המשתמש מבצע את התשלום בצורה פשוטה – בכניסה לחנות הוא מעביר את האפליקציה של amazon go (שמוטמעת כיום גם באפליקציה של amazon) וזהו – משם ״הכל קורה לבד״.
ראוי לציין כי האלמנט המרכזי ש -amazon מבליטים בכל הנוגע ל – amazon go (בקונספט הזה של חנויות נוחות) הוא הנוחות והמהירות של תהליך הכניסה והיציאה, מלכתחילה המוצרים שנמכרים שם הם בסגנון של grab&go – חטיפים, ארוחות מוכנות, סנדוויצ׳ים, קפה ממכונה, פחיות וכדומה, כמו כן המיקומים שנבחרו לחנויות הם מיקומים עירוניים עם foot traffic גבוה. יתרה מכך, אפילו האפליקציה עצמה ״משבחת״ את העובדה שנכנסת ויצאת מהר, לדוגמה האפליקציה שולחת נוטיפיקציות כמו – איזה כיף, סיימת את הקנייה שלך ב-1:23 דק׳ וכדומה. חשוב לציין שתי נקודות נוספות בנוגע ל-amazon go: 1. נכון להיום התשתיות שנדרשות בחנויות הללו הן יקרות מאוד, אין פרסומים בנושא אבל בתעשייה מדברים על זה שתשתית המצלמות, גלאי הנפח וכו׳ –מגיעה למאות אלפי דולרים לחנות 2. לפני הקורונה אמזון הודיעה שהיא צפויה לפתוח מאות חנויות נוספות עד סוף 2021, אך יכול להיות שהתוכניות משתנות לאור השינויים שהביאה עימה הקורונה להרגלי הצריכה של האמריקאים ובכלל.
פעילות שנייה – אמזון גו גרוסרי (amazon go grocery) – במקביל ל-amazon go ה״קלאסי״ שאנחנו מכירים, בפברואר 2020 אמזון פתחה את חנות ה-amazon go grocery הראשונה שלה (כאן כבר מדובר במיני מרקט בינוני – גדול עם כ-5,000 מק״טים על שטח של כ-1,000 מ״ר, קצת יותר קטן מסניף ממוצע של ויקטורי). החנות הראשונה נפתחה בסיאטל כאמור בפברואר 2020 והשניה צפויה להיפתח בימים הקרובים (ספטמבר 2020) גם באזור סיאטל (ברדמונד). מבחינה טכנולוגית ומבחינת חווית משתמש, הקונספט של החנויות הללו הוא זהה לקונספט של חנויות GO הרגילות, רק בחנות גדולה יותר ועם מגוון מוצרים גדול יותר (מין הסתם אתגר טכנולוגי משמעותי יותר), ייתכן שהעיכוב בפריסת שאר חנויות ה-go “הרגילות״ (שכאמור אמזון הודיעה שהיא מעוניינת לפתוח מאות נוספות עד סוף 2021) נובע מהמתנה של אמזון לתוצאות ונתונים מהסניפים הראשונים של amazon go grocery ואולי בחירה בשינוי פוקוס (מחנויות go רגילות ולחנויות go grocery).
פעילות שלישית – אמזון פרש (amazon fresh) – מלבד שני המותגים הללו (amazon go ו-amazon go grocery) ב-amazon השיקו ממש לאחרונה ״ניסוי״ נוסף בעולמות קמעונאות המזון בדמות חנות שנקראת – amazon fresh, שהיא כבר סופר מרקט לכל דבר ועניין. מדובר בכ-20,000 מק״טים על שטח של כ-3,500 מ״ר (שווה ערך לסניף גדול של רמי לוי). הפלא ופלא, דווקא החנות הזו (הראשונה הושקה בלוס אנג׳לס ממש לפני חודש) אינה אוטומטית ולא עושה שימוש בטכנולוגיות השונות של go, הטכנולוגיות המרכזיות שבהן אמזון עושה שימוש בחנות הזו הן: 1. העגלה החכמה של אמזון (dash cart) אשר מסוגלת לשאת עד 75 פריטים ומשלבת סורק build in, מסך מגע ואפשרות להכניס מוצרים ולשלם מבלי לעבור בקופה 2. שילוב של alexa (העוזרת הקולית של אמזון) כגורם מסייע להתמצאות בסניף, שאילת שאלות וכו׳ (בעמדות ייעודיות של אלקסה ברחבי החנות). בנוסף להתמצאות וכו׳ ההערכות הן שבקרוב מאוד היא תדע גם לשלב המלצות אישיות על גבי מסך העגלה עצמה, שמירה של רשימת קניות וכו׳ בעיני מה שמעניין בשימוש בעגלה החכמה הוא לאו דווקא הטכנולוגיה עצמה (יש עגלות חכמות דומות בעולם כבר מ-2015) אלא השילוב בין היכולות של אלקסה, המידע הרב של אמזון על הרוכשים והיכולת שלה להשתמש במידע הזה על גבי המסך מגע בעגלה. כמו כן – העובדה שאמזון בוודאי עוקבת אחרי כל תנועה של העגלה היא ללא ספק פוטנציאל נוסף.
הערכה שלי שתוך חודשים ספורים נראה את ה-dash cart מסייעת למשתמשים לבחור מוצרים (על ידי מנגנון המלצות אישיות של אלקסה שישולב במסך מגע עצמו), לצפות בפרסומים והצעות ערך (אולי אפילו קופונים) ולבחור נתיב מומלץ לאיסוף של עגלת קניות, בד בבד נראה את אמזון מתחילה להשתמש באינסוף הדאטה על נתיבי התנועה של הרוכשים על מנת לסדר את המדפים בצורה אידיאלית עבורה (לטובת קידום מוצרי מותג פרטי שלה ו/או מכירה של נדל״ן מדפים אטרקטיבי ליצרנים ומשווקים אחרים). פעילות רביעית – אול פודס (whole foods) – מי זוכר, אבל בנוסף ל-3 הפעילויות הללו בעולם קמעונאות המזון, אמזון היא גם הבעלים של whole foods – רשת סופרמרקטים אמריקאית שנרכשה על ידי אמזון ביולי 2017 בתמורה ל-13.4 מיליארד דולרים (whole foods נחשבת רשת ״בוטיקית״, סוג של ״טיב טעם״ של ארה״ב) בנוסף לארבע קווי הפעילות הללו שמתרחשים אופליין, אמזון ממשיכה להרחיב את שירותי האונליין שלה למכירת מוצרי מזון, זאת גם באמצעות הרחבת פעילות האונליין ב – whole foods וגם באמצעות שירותי amazon fresh (שמסופקים כרגע ממרכזים לוגיסטיים נפרדים ולא קשורים לפעילות אופליין שלה) שמגיעה לעשרות ערים ברחבי ארה״ב.
אין ספק שאמזון שמה את עיניה על שוק קמעונאות המזון כשוק מרכזי עבורה להתרחבות (בגלל הרבה סיבות – תדירות ביקור, איכות הדאטה, סוגי הקהלים, גודל שוק ועוד) והיא פועלת בו זמנית במספר חזיתות על מנת להפוך לשחקנית משמעותית שם (נכון לכרגע כל הפעילויות שלה יחד, כולל whole foods, מוערכת ב-2.5-3% מהשוק בלבד). לאמזון יש מגוון קשיים על מנת להתמודד מול ענקיות סופרמרקטים אמריקאיות כמו וולמארט, קוסטקו, קרוגר ואחרות – רגולציה הולכת ומתהדקת, סוג חדש של קהלי יעד, חוסר ניסיון מספק בעולמות האופליין ועוד, אך אין ספק שה״קרב״ הזה יעשה טוב לקמעונאות המזון (ולעולם הריטייל אופליין בכלל) בכל הנוגע לחדשנות, תחרות והתמקדות בחווית לקוח ובצרכן. יהיה מעניין…
