בשבוע האחרון פורסם ש-H&M פתחה חנות ״במטא-וורס״, מה שהסתבר לאחר מכן כסוג של הפרזה – זו לא בדיוק חנות שלהם, זו חנות שהוצגה להם והם בדין ודברים לפתוח אותה, בכל מקרה – כל הישום הזה מתחילתו ועד סופו חוטא למטרה וזה נראה שאם הם ילכו על זה, זה רק כי מישהו ב-H&M פשוט רוצה לרוץ להיות ראשון, בלי חשיבת עומק או אסטרטגיה. למה? בואו ננתח מה יש לנו כאן?
ראשית המיקום – לא מדובר במקום שבו היוזרים אכן נמצאים כמו אוקולוס, מיינקראפט, רובלוקס, פורטנייט או אפילו Rec Room או zepeto אלא בפלפטורמה יחסית קיקיונית בשם CEEK VR, הפלטפורמה עד היום התעסקה בעיקר בהופעות של אמנים ב-VR, רובם לא מוכרים למעט ליידי גאגא.
שנית בנוגע לביצוע – במקום לנצל את היתרונות המדהימים ש-VR יכול לספק בכל הנוגע לחווית בגדים, בעובדה שלא צריך ללכת בין מדפים וסטנדים אלא הם יכולים להגיע אליך, בזה שאתה יכול ליהנות מחנות עם אינסוף מוצרים (כי אין מגבלות פיזיות), מזה שיכולה להיות התאמה כמה שיותר אישית במידות ובעיצובים (לדוגמה על ידי הדפסה On demand) ועוד ועוד… במקום זה מה הם עשו? יצרו חנות אחד לאחד כמו במציאות שבה היוזר אשכרה צריך לזוז בתוך ה-VR (עם הגויסטיק – אין יותר מעצבן מזה). אפס מיקסום של היתרונות שיש ברכישה ב-VR על פני רכישה פיזית.
שלישית – חיבור פיזי דיגי או וירטואלי דיגי? ממש לא! אם כבר הגעת איכשהו ל-CEEK ואם כבר טיילת עם ה-VR בחנות ובחרת מתוך המגוון שיש שם מבלי שאתה מנצל את היתרונות של ה-VR ואתה רוצה לרכוש מוצר מסוים – אז במקום שהם יעיפו את הסיטואציה ויאפשרו לך לרכוש אותו ולקבל אותו הביתה, הם נתנו אפשרות לרכוש אותו ולהשתמש בו רק ב – CEEK city שזה סוג של ״עולם״ בתוך CEEK שמאפשר ליוזרים לעבור בין הופעות וכדומה – מאוד קטן ומאוד מאוד רזה מבחינת כמות משתמשים…
אין לי משהו אישי נגד H&M חלילה (אני אפילו מכיר טוב ומוקיר את ההנהלה כאן בארץ), אבל אני כן חושב שאפשר לקחת את הדוגמה של המהלך הזה (שכאמור אני מקווה שלא יתקדמו איתו בסוף) כדוגמה לאיך לא נכון למותגים להתחיל לנוע אל עבר המטא-וורס. במקום להגיע ב-mode של מותג גדול שיודע הכל ומנסה ליישם הרגלים ישנים, תפיסות ישנות והתנהגויות ישנות לתוך העולם החדש (ראינו את זה בעבר גם בהליכה לסושיאל ולאיקומרס אבל כאן זה יהיה הרבה יותר חמור עבור מותגים שיבחרו בדרך הזו), צריך להגיע פתוחים, ללמוד לעומק את הפלטפורמות, את היתרונות של כל מימד (איך חוויה רכישה ב-VR תהיה עליונה על פני חווית רכישה פיזית או וובית ואין אנחנו מיישמים את היתרונות האלו בפרויקט X או Y), את ה-DNA של הקהלים ואל מול זה לגבש אסטרטגיה – בין אם זו אסטרטגיה ארוכת טווח ובין אם זה אוסף מושקל של פיילוטים ו-Test Cases שמהם אתם רוצים להתחיל, העיקר שזה לא יהיה פלוף כזה כמו H&M (שאני יכול להמר שחוץ מעובדי CEEK או עובדי H&M תהיה כמות קטנה מאוד עד אפסית של יוזרים שבאמת יעברו את החוויה הזו כלקוחות לא כל שכן ירכשו), אין בעיה שזה יהיה פלוף כי ניסיתם מתוך חשיבה והבנה ולא הצלחתם, אבל לא פלוף כזה שהוא נראה כמו פלוף של חוסר חשיבה סדורה והבנה של מה עושים איפה ואיך ניגשים לזה.
