הסטארט אפ Mojo Vision שמנסה לפתח עדשות מגע משולבות AR הודיע אתמול על הגעה למיילסטון פיתוחי משמעותי, השלב הבא – ניסויים על משתמשים אמיתיים. לפני שנצלול לקונספט הזה של עדשות AR נתחיל כהרגלנו בהתחלה – Mojo Vision היא סטארט אפ אמריקאי מסיליקון ואלי שקיים משנת 2015 וגייס עד היום יותר מ-200 מיליון דולר. עד היום החברה לא שחררה מוצר אמיתי, אבל כן מראה שנה אחרי שנה התקדמות בקונספט הזה של יצירת עדשות מגע חכמות שמאפשרות לראות שכבות של AR על גבי המציאות. הפעם הראשונה שהם חשפו לעולם את העדשות שלהם להתנסות הייתה ב-CES של 2020 אבל הייתה אפשרות רק לשים את העדשה ליד העין, לא ממש להכניס אותה לתוך העין. עכשיו בנוגע למוצר עצמו למיילסטון המעניין שהוכרז אתמול. בגדול מה ש-Mojo הצליחו לעשות הוא לדחוף לתוך עדשת מגע קטנה שאמורה להיכנס בחודשים הקרובים לעיניים של נסיינים ראשונים, מיקרו מסך LED שמשדר מידע ויזואלי ישירות לתוך העין, לדוגמה – מידע על ניווט או מידע על בן אדם שאתה מסתכל עליו או אובייקטים שאתה מסתכל עליהם. נכון להיום התצוגה היא בצבעים ירוקים בלבד (כמו שהיה במסכים הישנים לפני 20-30 שנה או כמו שיש היום במשרדים ממשלתיים 😉) זאת מכיוון שהצבע הירוק הזה הוא מאוד יעיל מבחינת עיבוד וצריכת אנרגיה (השאיפה שלהם היא להציג תצוגה צבעונית לגמרי).
איך זה עובד? מבלי להיכנס לרבדים הטכניים (למרות שהם מעניינים מאוד) אפשר לומר שהמערכת ש-Mojo Vision פיתחה כוללת שלושה רכיבים:
הרכיב הראשון הוא העדשות עצמן – בגדול מה שיש על העדשות זה את יכולת התצוגה + יכולת מעקב אחרי תנועת עיניים (עם מיקרו חיישנים שעוקבים אחרי הפוקוס של העיניים ובהתאם לכך יודעים על מה אתה מסתכל, האם אתה מתמקד או לא וכדומה)
הרכיב השני הוא סוג של מכשור מתווך כמו שרשרת או רצועה שהם מתכננים (בשלבים הראשונים ואחר כך זה אמור לרדת ככל שהפיתוח יתקדם) שמשתמשים ישימו על הצוואר, בגדול מה שהמכשיר הזה אמור לעשות הוא להיות קרוב יחסית לפנים ולהוות סוג של מתווך בין מכשיר עיבוד ומידע חזק יותר כמו מחשב או סמארטפון לבין העדשה שיושבת בעין. למה מתווך ולא ישירות לחבר בין העדשה לסמארטפון או מחשב (העדשה תציג והמחשב / סמארטפון יביא את המידע, את העיבוד, את החיבור לאינטרנט וכו׳)? כי העדשה יכולה להתחמם ולכן נוח יותר, בטח בשלבים ראשונים, שהיא תהיה סוג של ״טפיל״ על מכשור אחר שיושב קרוב לפנים אבל מחוץ לעין.
הרכיב השלישי הוא אותו סמארטפון או מחשב שבסופו של דבר הוא המכשיר שניגש לאינטרנט, הוא המכשיר שעושה חלק גדול מעבודת העיבוד והבאת התוכן ואז מעביר אותו למכשיר הביניים ומשם לעדשות עצמן (ובעתיד כאמור בלי מכשיר הביניים).
החבר׳ה ב-Mojo לא פירטו לעומק בנוגע למיילסטון שהם הגיעו אליו מלבד זה שהם ציינו שהם מתחילים ניסויים ראשונים על עובדי.ות החברה ״בקרוב״, אבל אין ספק שהמוצר הזה הוא מוצר סופר דופר מרגש (לפחות אותי), בכלל – הפוטנציאל העצום שיש בתצוגת AR כחלק מהחיים שלנו (בין אם במשקפיים, בין אם בעדשות מגע או צ׳יפ על הגולגולת או כל דבר אחר) הוא משהו בלתי נתפס. תחשבו על כמה יעיל זה שלכל מקום שאתה מסתכל ורוצה שתופיע שכבת מידע – היא פשוט מופיעה…
ראית מישהו שאתה לא כזה זוכר? אין בעיה – בשניה עדשות ה-AR יוסיפו שכבה שמתקצרת לך מאיפה אתם מכירים
אתה נוהג ומתקרב לחנות שאתה לא בטוח אם היא פתוחה או לא? אין בעיה – בשניה עדשות ה-AR יוסיפו לך מידע על שעות הפתיחה של החנות
אתה רוכב על אופניים / עושה סקי / רץ ורוצה לדעת דופק? קצב? לשמוע מוזיקה? לדעת לאן להמשיך? אין בעיה – תסתכל ישר והעדשות יביאו לך לתוך העין איזה מידע שלא תרצה
כמובן שאלו רק 3 דוגמאות, אפשר לחשוב על עוד 1,000 אחרות, שלא נתחיל לדבר על היישומים הרפואיים המדהימים של האירוע הזה – א.נשים עם בעיות ראייה שפתאום אפשר להדגיש ולנתח עבורם את כל מה שהעין שלהם לא יודעת לראות, לדוגמה – בן אדם שרואה אובייקטים מסוימים בצורה מטושטשת, העדשה יכולה לזהות את האובייקט ובאמצעות Computer Vision להבליט אותו כך שיהיה ברור או אדם שהמוח שלו לא מצליח לעבד מידע מסוים מסיבות קוגנטיביות והעדשות יכולות לסייע לו ״בתיווך״ של אותו מידע עם אקסטרה שכבות של אינפורמציה גרפית – ועוד ועוד…
לסיכום – יש לא מעט פתרונות מרגשים שמתגבשים בעולמות ה-AR – יש את סנפ עם הרכישה של NextMind והמשקפיים שהם מנסים לשדרג (יש להם משהו מאוד בוסרי), יש את אפל, גוגל, מיקרוסופט, Nreal ומטא שמנסות לייצר גם הן משקפי AR להמונים (אני מניח שיש עוד הרבה חברות שעובדות על זה ועוד לא חשפו) וכאמור יש את Mojo Vision שמנסה לתקוף את הבעיה הזה ממקום שונה ומעניין מאוד, כך או כך – אני מעריך שיש לנו עוד לפחות שנתיים – שלוש עד שנראה גרסאות ראשונות איכותיות של משקפי AR וכנראה עוד חמש או עשר שנים עד שנראה גם פתרונות מתקדמים יותר כמו עדשות / שבבים וכו׳. נכון שיש בזה רובד קצת מקריפ – אבל בכל זאת, אותי אישית זה מרגש (אני רק חושב על איך זה ייעל לי את היום עוד יותר וכמה כיף זה יכול להוסיף ליום יום ואני מתמלא התלהבות)
