בשבועות האחרונים פייסבוק הודיעה שהיא אוסרת פרסום פוסטים שמכחישים את השואה ובשבוע האחרון הודיעה שהיא תאסור מודעות שמקדמות אגנ׳דות נגד חיסונים. אני שם בצד רגע את שני הנושאים שבנדון (ששניהם נושאים חשובים מאוד בעיני), ושואל את עצמי את השאלה המפחידה הזו – איך הגענו למצב שמי שאחראיות על התוכן שאנחנו והילדים שלנו רואים, על הגישה שלנו למידע, במידה מסוימת על התודעה שלנו, על מה נכון ומה אסור – הן חברות שהמטרה שלהן היא מיקסום רווחים בלבד והעומדים בראשן (בטח במקרה של פייסבוק אבל לא רק) הם איפשהו בין מגלומנים לבין סופציופתים מטורפים שרוצים להשתלט על העולם?
הגיע הזמן שרגולטורים (בכל העולם בכלל ובפרט בארה״ב) יתחילו להתייחס לסיפור הזה ברצינות ויגדירו חוקים ברורים בנוגע למה מותר ומה אסור, מה האחריות של פלטפורמות כמו פייסבוק, גוגל, טוויטר, לינקדאין ואחרות על הזבל שאנשים מפיצים, על השקרים וחצאי האמיתות, על האג׳נדות המסוכנות ויגדירו קנסות ברורים ומשמעותיים ובכלל – הגיע הזמן ״לסדר את האינטרנט״.
מצד שני… בכל פעם שאני אומר לעצמי את זה בקול רם, אני נזכר ש – טראמפ, ביבי, מיקי זהר, אסנת מארק, מירי רגב, בוריס ג׳ונסון, פוטין, ארדואן ועוד (ד״א גם במדינות אחרות יש אינפלציה במיקי זוהר וחבריהם) – הם ה ״המנהיגים״ הפוליטיים שלנו בשנים האלו.
(כאמור מגמת ה״זבל שצף מעלה״ היא מגמה שמתרחשת ברבות מהתרבויות המערביות בשנים האחרונות וגם היא קשורה לרשתות אבל אני שם את זה גם בצד כי זה לא נושא הפוסט), אני בכלל לא בטוח שעדיף לתת להם את הכוח להחליט (הם נולדו ועלו בעיקר בזכות המערב הפרוע של הרשתות והפלטפורמות האלו) – לשאלות מי עדיף צוקרברג או טראמפ? ג׳ק דורסי או מיקי זהר? סרג׳י ולארי או פוטין? אין לי תשובה טובה ועצם השאלה גורם לי בחילה… אז מה בינתיים? אנחנו המשתמשים צריכים להבהיר לאותן פלטפורמות מה מקובל ומה לא – ככל שנתלונן, נדווח על מודעות ופרסומים כספאם, נדיר רגלינו מפרסומים כאלו, נמנע מלחיצה עליהם, נמנע משיתוף שלהן ובמקרים מסויימים נפחית שימוש ו/או נתנתק, כך זה יכאב להן בכיס והן יפסיקו מעצמן (ד״א – אותו דבר נכון גם לגבי הפוליטיקאים שמפיצים את הזבל ברשת, אבל שוב – נושא אחר) עצוב או לא, אנחנו בעידן בו אנו האזרחים – הצרכנים – המשתמשים הם ״שומרי הסף״ האמיתיים – זה נכון לרשתות, לתרבות, לפוליטיקה, לקורונה ובכלל.
קראו עוד בכתבה שפורסמה באתר ABC News »
